מתנות כהונה על בראשית רבה פד:ח

אהב את יוסף וגו' גרסינן:

זיו איקונין. נוטריקון של זקונים ופי' תמונת מראית פניו:

שכל הלכות כו'. דרש זקונים לשון זקן שפירושו בכל מקום זה שקנה חכמה כדאיתא בפרק קמא דקידושין:

הכי גרסינן צריך אדם שלא לשנות. פי' כל אדם צריך לנהוג כן שלא לשנות כו':

וישנאו אותו. ונתגלגל הדבר שירדו אבותינו למצרים כדאיתא בפרק קמא דשבת:

עד פס ידו. עד כף ידו כשהיד תלויה למטה:

שהפיסו. שהטילו גורל עליה והוא ידוע בלשון רז"ל:

הכי גרסינן לכו וראו מפעלות. ופסוק זה נדרש על מכירת יוסף א"ר יהושע בן קרחה בשעה שאתה עושה נוראות לי בעלילה באת עלי אפשר שבשביל לשון של ארגמן ירדו אבותינו למצרים אלא לקיים גזירת כי גר יהיה זרעך ותלה העלילה בהם הוי נורא עלילה על בני אדם עכ"ל ודרש ר"א ב"ע שתחלת העלילה לא היתה על כתונת הפסים אלא שצפו ברוח הקודש שעתיד שיקרע הים לפניו כמו שדרשו הים ראה וינוס בזכות וינס החוצה ועל זה נתקנאו בו וזהו נורא עלילה הפך ים ליבשה כלומר זה היה תחלת העלילה ודרש פסים לשון חלוקה שנחלק הים לגזרים כן פי' הערוך ועי"ל דרש פסים נוטריקון פס ים פי' חלוק הים: