מתנות כהונה על בראשית רבה פ:ט

מרחיצין את הקטן. משמע כל גופו:

ה"ג בירושלמי בפ' ר"א דמילה ובפי' רש"י דבי רבי תני מרחיצין את המילה פי' המילה לבדה ולא כל הגוף:

בכל שעה. אף בשבת:

תני מתניתך. כלומר יפה שנית שבוודאי מרחיצין אותו אף בשבת:

ה"ג וא"ת מרחיצין את המילה ומ"ש כו'. וכך מצאתי בהדיא בירושלמי ובפי' רש"י:

מ"ש היא מכת קטן. ולמה לי לתנא למיתני מרחיצין את מכת מילתו:

שקועין. פי' רש"י וז"ל כל תיקונין ועיקר תיבה זו תמצא אותה על עיקרה בתלמוד ירושלמי במס' שבת עכ"ל ומצאתי בירושלמי שגרס כל שלוקים כלומר כל מיני רפואות שאתם שולקים ומתקנין:

חייתא. המילדות שעוסקין בתיקון הולד ורפואתו:

ה"ג בירושלמי שאתון עבדין בחולא כו'. פי' שאתם עושין בחול עשו גם כן ביום השלישי שחל להיות בשבת:

מפני הסכנה. בירושלמי יליף ליה מדכתיב ביום השלישי בהיותם כואבים כואב אינו אומר אלא כואבים בשעה שכל אבריהם כאובים עליהם עכ"ל הירושלמי:

נעשה לי חמין. בניחותא וכדמסיק ואזיל:

אלונתית. בגד שמסתפקין בו אחר הרחיצה: