מתנות כהונה על בראשית רבה עא:ב

נופלים. שפלים ונבזים כמו שנאמר לא נופל אנכי מכם:

שעשת כמעשה שנואים. ה"ג רש"י ופירושו שלא ילדה במהרה וקרובה היא ליפול בגורלו של עשו:

שהיתה אמודה לשונה. כך היא גירסת רש"י וילקוט:

סונטים כו'. מליזים אחריה ומקטרגים עליה וכדמפרש ואזיל ועיין לעיל פר' ס"ח:

הגתיות כו'. נשים הדורכות בגת אחורי הקורות של בית הבד. ובערוך ערך קר גורס הנשים מאחורי הקוריים ופי' מאחורי כלי האריגה היתד והמסכת ועיין לעיל ריש פרשה מ"ט ודוגמתו איתא בירושלמי דפסחים בפ' אלו דברים וז"ל יונתן בן שאול אמר אפי' נשים מאחורי הקוריין יודעות שדוד עתיד למלוך:

לאמן כו'. וכי לאמם של בני אלו אנכי מגרש בתמיה:

ורחל עקרה עיקרה רחל. דאל"כ ורחל עקרה למה לי לשתוק מיניה:

רוב מסובין כו'. פי' הערוך חשובין:

לפיכך היו עושין כו'. לפי שכל החשובים היו מלאה כדי שלא לבייש את רחל היו עושין אותה עיקר ע"ד והאלהים יבקש את נרדף וה"ג במדרש רות לפי שאמרו דברים כנגד רחל לפיכך נראו כו'. וה"ג ג"כ שם לפיכך היו עושין כו' ובתחלת המחשבה היה נ"ל להגיה אפי' כך היו עושין כו'. וכך מצאתי בספר אות אמת אבל לפי האמת אין צורך וגירסת הערוך אלא שהיו עושין נוטה קצת לזה:

תלויין ברחל כו'. שהיא היתה עיקרת הבית וגם היא גרמה שנישאת לאה ליעקב ובסוף מדרש רות יש גירסא אחרת וע"ש:

ה"ג על שמה שנא' רחל:

ולא סוף דבר. בלשון תלמוד ירושלמי הוא כמו לאו דוקא בתלמודא דידן:

שארית יוסף. הרי שכל ישראל נקראו על שם יוסף וכן אפרים:

ה"ג ולא סוף דבר לשם בנה כו':