מתנות כהונה על בראשית רבה סה:כ

הא קול כו'. הרי זה קול של עקיבה ומרמה שהערים לשנות קולו לקול עשו וכמ"ש בעל העקידה בפר' זו ודרש יעקב מלשון עקיבה ירמיה וז"ש חכים והידים המשונחים לצוד ציד יבואו במהרה ונבואה נזרקה בפיו ודרש עשו כמו עשו במלאפו"ם כלומר הידים המשולחין לצוד כבר עשו מה שעליהם לעשות או פירוש וידים שהפשיטו עורות עזים והלבישו עליהם הם באים לפני ודרשו עשו מלשון עשייה כלומר עשויות הם מעורות עזים ובפירש"י מצאתי הגירסא וז"ל הא קול דחכים וידיא משלחין מתים מפשיטים מתים אינו שולט אלא בידיו דכתיב והידים ידי עשו עכ"ל:

ה"ג אלא בקולו שנאמר הקול וגו':

מכניס. שמכניס ואסף את קולו מלעסוק בתורה ותפלה מרמז הקב"ה לעשו ומיד הוא בא ופי' הר"י בן חביב בפירוש עין יעקב כשיעקב מיקל וממיך קולו בתורה ותפלה הרי כבר הידים מוכנים ברמז בעלמא שרמז ליה הקב"ה ודריש הקול חסר כתיב הקל לשון קלות כלומר אם קל ונמוך הוא קולו של יעקב הרי הידים כו'. ורש"י ז"ל היתה לפניו גירסא אחרת:

מרכין. משפיל ולוחש בלשון הרע שדרכו לספרה נמוך כדי שלא ישמע לבעליהם ודרש הקול חסר לשון קלות פירש"י:

פילוסופין. חכמים:

ואם לאו הידים כו'. פי' שהקול ניתן ליעקב ואם ישלטו עליו ידי עשו מה יועיל קול הרי שא"א לו לשלוט עליו כ"א כשאינו משמיע קולו ופי' הר"י בן חביב בספר עין יעקב איתא דדייק הקל חסר לשון קלות:

בפלגש בגבעה. דרש הקל מלשון קללה כדאמרינן בירושלמי דמסכת תענית דאצלי ומיקל פירוש מקלל:

את סבור שירבעם כו'. ע"כ א"א לומר שניגוף אלא אביה שהרי אביה לא מלך רק ג' שנים ומלך בשנת י"ח לירבעם ואסא בן אביה מלך בשנת כ' לירבעם נמצא כשמת אביה ומלך בנו אסא עדיין ירבעם קיים וכ"כ רש"י ז"ל שלפי חשבון המלכים מצינו שאביה ניגוף:

ע"י שהעביר הכרת פניהם. איתא בירושלמי פר' בתרא דיבמות ובויקרא רבה פרשה ל"ג דיליף ליה מדכתיב ויכו בהם אביה ועמו מכה רבה ומפרש בירושלמי שהעבירו מהם החוטם שהוא עיקר הכרת פנים וכל זה הוא לקמן פרשה ע"ג ובמדרש רות פ' ז':

ור' לוי. פליג כדמפרש ואזיל:

עצמו לי אלמנותיו. וזהו דכתיב מכה רבה כי רבה ועצום חדא מילתא היא:

על שחשדם הכי גרס רש"י ז"ל ופי' שחרפום ברבים כן הוא לקמן בסדר משפטים פ' ל' ובירו' דמס' יבמות גרס שביזה אותם וגיר' שחשדם לא נהירא כי על דבר אמת לא יפול לשון חשד ובמדרש שמואל ובילקוט מלכים גרם ליה ואולי שר"ל כמו שחשדם ופי' ג"כ ל' ביוש וחרפה כמו פן יחסדך שומע: