מתנות כהונה על בראשית רבה נד:א

אנשי ביתו ואין ביתו אלא אשתו כמו שדרשו חז"ל בהרבה מקומות:

אף התיז כו'. בפי' רש"י כתב בשם פסיקתא לאחר זמן מצא הדיין עילה עליה והרגה לפי שלא חמלה על בעלה:

זה הנחש. שנקרא אויב שנאמר ואיבה אשית בין זרעך וגו':

ומילא אותו עפר. כדי שלא יאכלו ממנה בני האדם הרי שגם הנחש עמד לעזרה בעת שהיה עליו הרצון מאת ה' ועיין כל זה בירושל' במסכת תרומות:

בתוך שבעים שנה. אע"פ שהוא סוף ימיו שנאמר ימי שנותינו בהם שבעים שנה:

בתוך שמונים. פירש"י בשם פסיקתא שהרי יוחנן שמש בכהונה גדולה שמונים שנה לסוף נעשה צדוקי:

מחזק ממנו. מיצר הרע החזק ממנו:

וכי יש גזלן וכו'. שגוזל נשמתו של אדם:

שנאך. זה יצר הרע שהוא רעב להשטין אותך מדרך טובה לדרך רעה:

[ואם צמא גרסינן]:

אויביו [היל"ל ואמר גם אויביו] לרבות:

איש עצתו. שבזכותו ובעצתו נברא העולם שנאמר בהבראם קרי ביה באברהם וזהו שאמרו חז"ל נתייעץ באבות העולם וברא את העולם גם דרשו לעיל פרשה ט"ו אמר אדם באיזה זכות יעצת לבראני בזכות אותו שבא מרחוק: