מתנות כהונה על בראשית רבה נג:י

נגמל מיצר הרע. כלומר בן י"ג שנה שאז בא יצר טוב:

גדול עולמים. זה הקדוש ב"ה וכדמפרש ואזיל ויעש המלך משתה גדול [גדול עולמים היה שם גרסינן וה"ג בילקוט וכדמפרש ואזיל:

ה"ג בימי אברהם. אר"י וכו' וה"ג בילקוט]:

שפופה. שפלה ונמוכה:

אין יהיב כו'. אם אתן אנכי אצבעי עליו אנא פחיש כו':

ה"ג אצבעי עליה אנא פחיש:

פחיש. פירש הערוך פוחס צורתו חרום או שרוע תרגם יונתן פחיש או פסיע:

כי בידך נתתי אותו. נתתי משמע כבר בימי אברהם:

דא"ר לוי לא נדנדה כו'. בפירש"י מצאתי שנאמר ביום הגמל את יצחק יום שנתנוהו בעריסה עשו משתה גדול והאב"א מסיים שיצחק אבינו נולד קטן אבל שאר בני האדם היו גדולים ולא הוצרכו לעריסה ע"כ וקאי אדלעיל שאמר עוג מתנתו מה היא וכו'. ואם שאר בני האדם היו גם המה בכמותו מה היה מתמה עליו:

עריסה. מטה קצרה שמנענעין בהם הילדים. ואי לאו דמיסתפינא אמינא דהכי פירושו לא באת ניענוע ושברון נדנד לעריסה של עוג ושאר מלכי האומות אלא בביתו כו' וכדמפרש ואזיל:

[ה"ג רש"י ז"ל אותן ס"ב מלכים]:

ואנטקיסור שלו. פירש"י שר צבאו היה ג"כ שמה ועמהם היו ס"ב וע"כ כתיב מלך יריחו אחד וכן אצל כולם כתיב אחד לרבות הממונה תחתיו לעשות כל צרכי המלוכה ובו נגמר כסא מלכותו בשלמות: