מתנות כהונה על בראשית רבה נא:ט

והוציאו ערותן. בתוליהון כדי שיתעברו מיד:

בולמוס. רבוי תאוה ורעבון:

מאכילין אותו מבשרו. פירש רש"י כלומר סוף שמזנה עם קרובותיו ובנותיו שהם בשר מבשרו ולוט היה להוט אחר הזנות כדמפרש ואזיל ועוד יש לפרש שבנותיו היו להוטים אחר הזנות ולפיכך הוצרכו לשלוט בעצמן להסיר בתוליהן וכן הוא בילקוט בהדיא:

לא נתאוו לו. וכל עצמן לא היה אלא משום יישוב העולם שסברו שנתכלה העולם כולו כדלעיל:

אין כל שבת כו'. אולי היה כך מנהגם כדי להפריש העם מעריות ודוגמת זה פירש האב"א:

יתגלע גרסינן. יתגלע כינוי ליחיד נסתר רמז שהוא ודוגמתו שהם הזכרים נתרחקו ולא נקיבות כמו שדרשו חז"ל עמוני ולא עמונית: