מתנות כהונה על בראשית רבה נ:יא

כמה אבוד כו'. והיה חפץ ליטול הכל או היה יושב ותוהה במה יברור או בזה או בזה כ"פ רש"י:

זה איוב כו'. שאבד עושרו לכפר עונותיו וא"כ העושר ההוא היה שמור לימי רעתו:

זה לוט. ששהה על עשרו וע"י זה מתה אשתו שאילו הלך לו מיד לא הוה נאסר מהביט אחריו שלא התחילה פורענותם עדיין:

שבט ראובן וגד. שע"י שהיה להם מקנה רב בחרו להם בעבר הירדן ולא נכנסו לארץ וגם אחר כך הם היו גולים תחלה כמו שדרשו חז"ל נחלה מבוהלת בראשונה וגו':

מי היה זה. שנאמר עליו בחמלת ה' שכל השמות האמורים בלוט חול חוץ מזה ויאמר לוט אליהם אל נא אדני כדאיתא בפרק שבועות העדות ובמס' סופרים:

זה רפאל. ונקרא השליח בשם משלחו וכן רבים [ועיין ברמב"ן בספר זה] והא דכתיב ויחזיקו וגו' על רפאל וגבריאל וכפירש"י בחומש:

קרון דבתריה. קראו המקרא הכתוב אחריו ויאמר המלט הרי שעיקר ההצלה ע"י אחד שגבריאל לא היה רשאי להפוך את סדום אלא אחר יציאתו מן המקום ולכן החזיק גם הוא בידו להוציאו ולא בשביל להצילו:

צרפית אמרה לאליהו הנביא מה לי ולך איש האלהים כי באתה להזכיר עוני:

מן הן. מהיכן כלומר מניין:

הנוה הרעה בודק כו'. כשיוצא אדם מנוה יפה לנוה רעה בודק את הגוף ובא לידי חולי כדאמר שמואל סוף מסכת כתובות שנוי וסת תחלת חולי מעיים אפילו מרעה לטובה:

לפום כו'. לפיכך הוא אומר לא אוכל להמלט ההרה שמע מיניה סדום בעמק היה:

ואינון אמרו כו'. והם אמרו לו צא לך אל ההר ששם האויר טוב ויפה מן העמק והוא אמר הכי לא אוכל בתמיה:

רב חלפתא קסרייא. ממקום קסרייא:

ומה אם לוט וכו'. כך אמר הקב"ה לישראל:

מפניך. כלומר מפני מעשיך הטובים: