מתנות כהונה על בראשית רבה מה:ד

מביאה ראשונה. פירש המזרחי דאל"כ ויבא אל הגר למה לי הל"ל ותתן אותה לאברם אישה לאשה ותהר כדכתיב בזלפה ותתן אותה ליעקב לאשה ותהר וגו':

מתנכשין. גרסינן לשון ניכוש ועידור [ומאיליהן] גרסינן:

החטים כו'. בנות לוט שעשו מעשה קוץ ומעשים רעים עלתה בידם והגר הכשרה ודומיה הוצרכו לטרוח ולמשול בעצמם ולהוציא ערותן החוצה:

[צער וכמה יגיע גרסינן]:

ה"ג יונתי למה כו'. ופי' אמר להם הקב"ה אני אומר לכם למה העקרתי כו'. וכן הוא בהדיא במדרש חזית ובערוך:

מתדפקות. כלומר נוייהון חביב ודופק על לב בעליהן ובמדרש חזית גורס שלא יהא מתרפקות ובערוך ערך פרקד גרס מתפרקדות ולא פירשו:

ומתעזבת. כלומר הבעל מרחיקה ממנו כד"א לא יאמר לך עוד עזובה פירושו מרוחקת ושוממה:

ככלה בתוך חופתה. כלומר יושבת בביתה מקושטת ככלה והכי איתא במדרש חזית:

עלובה. על הגר אומרת כן והוא לשון כבוד העלובה והענוה בדעתה עם עני ודל תרגום עם ענוותן ומקבל עולבן ובאת להודיע שהיא גבירה כמותה וטובה הימנה:

אין סתרה כו'. דייק מותקל גברתה שהיתה קלה וחשודה בעיניה שהיפוך כבד הוא קל:

והיתה אומרת שרה. וה"ג בילקוט בהדיא:

עם דא כו'. וכי עם זאת השפלה אני נושא ונותן להתקוטט עמה בתמיה והכי מוכח גירסת הילקוט טוב לי לישא וליתן להתקוטט עם אדוניה אברהם מיד ותאמר אל אברם כו':