מתנות כהונה על בראשית רבה לד:יד

ע"י שליח. השולח שליח להרוג חבירו השולח חייב משא"כ בדין ישראל שהשליח חייב שאין שליח לדבר עבירה:

על ידי עוברים. פירש"י ז"ל על עוברים שבמעי אמן נתחייבים מיתה [והכי איתא בפ' ד' מיתות בהדיא] והיינו דם האדם באדם בעודו במעי אמו:

החונקו. אע"פ שלא שפך דמו ודייק באדם משמע שנשאר דמו בקרבו:

לכשיבא אדם. כלומר לתחיית המתים ויבא אדם הראשון ובפרשת ואתחנן גרס לכשיבואו כל בני אדם:

[ה"ג באדם דמו ישפך דרש ר"ע]:

מפי עושיהן. האומר דבר תורה ומקיים מה שאומר:

ולא נאה מקיים. שלא היה נשוי אשה:

שחשקה כו'. ואם ישא אשה יהא טרוד בפרנסת אשתו ובניו ויתבטל מתלמודו [ועי' מזה בפ"ק דסוטה ובתוס' בפ' הבא על יבמתו: