מתנות כהונה על בראשית רבה כט

אינוניתא. מצאתי בפירש"י מיעוט אוזן זכות. ור"ל מדה קטנה של זכות כד"א משח אודנא וחוטרא אבתרא ובערוך ערך תתיא גרס אין תתיא אונקיא וכו' ופירושו פחות מאונקיא אחת של זכיות היו בידו תתיא תחת הח' מובלעת ורבי משה כלפו ז"ל היה אומר און תניא אונקיא פי' שתי אונקיות של און היה ביד נח עכ"ל. תניא שנים מלשון תניין און כד"א עמל ואון ובילקוט לא גרס ליה כלל:

אונקיא אינקי דרש נוטריקון אונקיא והוא משקל קטן שבמשתלות:

למה נמלט. ממי המבול:

אלא בבור כפיך. נקיון כפים של הקב"ה שנטה אליו חן וחסד וכדמפרש ואזיל:

אתיא. האי זה שאמר שנח ניצול רק בחסדי השי"ת:

[כי נחמתי כו'. ע"ל ס"פ כ"ח]:

כה אמר ה' וכו'. ופסוק זה מדבר בנח כמו שתרגם המתרגם כמה דאשתכח נח זכאה בדרא דטופנא ואמרית דלא לחבלותיה בדיל לקיימא עלמא מיניה וכו' ופי' שם רש"י התירוש זה נח שהיה מתוק כאשכול בדור המשוכל. ומצאתי בפירש"י ברכה הוא לא כתיב אלא בו בזכות הצדיקים שיעמדו ממנו וכך הם דברי רבי סימון בסוף הפרשה:

לא מפרשין. אין חולקין על דברי ר' סימון האומר שנח לא ניצול בזכות עצמו ור' יוחנן כו' פליגי וכדמפרש ואזיל וכן תמצא לקמן פ' ל"א ונראה דה"ג ר' יוחנן ורשב"ל ורבנן מפרשין. דלקמן מביא גם כן דברי רבנן:

ודבקו. מדבקו אליו ומתחבר עמו:

וימצא יוסף כו'. וזה היה חן ואהבה התלוי בחכמתו וכשרון מעשיו וכן היה חנו של נח:

עד היכן. הגיע נטיית חנו של נח:

עם האחרונים כו'. שנאמר וזכרתי להם ברית ראשונים וגו':

בזכות תולדותיו. סמיכות פרשיות קדריש ונח מצא חן בזכות אלה תולדות: