מתנות כהונה על בראשית רבה כח:ה

[נעשה בעשרת גרסינן]. [ה"ג במדרש חזית בפ' משכני המוצאים בנים ובנות המוציאים כו' אין כתיב] אלא המוצאים. ודייק המוצאים לשון מצא טוב מצא חן [וצדיקים הם מציאה משל למרגליות שנפלה לחול כמו שפירש"י ר"פ וישב] וכה"א מצאתי דוד עבדי ומצאת את לבבו:

במאד מאד. תרי זמני. ובאיכה רבה ובמדרש חזית מסיים א"ר תנחומא אית ליה חורי ויגדל עון בת עמי מחטאת סדום. בכל המדרשים גרס [נאמר בשבט יהודה וכו' וכן גבי כולם ובילקוט יחזקאל גרס] נעשה וי"ל נעשה בקרבם עבירות חמורות עד שנאמר עליהם כך וכך:

אלא אותה ההפוכה כו'. עיקר מדרש זה מקומו במדרש איכה ולכן מסיים ונקט לישנא דקרא ומפרשו והולך שהכתוב עצמו מספר והולך דרך שאלה ותשובה ואמר סדום ההפוכה כמו רגע ולא נשאר בה פליטה והוא משום שלא חנו בה ידים למצות אבל אלו יושבי יהודה וירושלים ידי נשים רחמניות וכדמפרש והולך:

לא חלתה. מצאתי בפירש"י לשון שיכון כד"א על ראש רשעים יחול כלומר לא שכנה יד העשיר ביד העני לעוזרו ולתומכו במתנותיו:

ידי נשים וכו'. במדרש איכה ראיתי שהאשה לקחה גלוסקא מפי בעלה ומפי בניה והלכה ומברה בו את שכינותיה ומנחמת אותם ומעלה הכתוב עליהם כאלו בשלו ילדיהן למצות וכן פירש"י כאן [ועי' מדרש איכה פ' ידי נשים ובפ' חלק פירש רש"י שהיתה מזמנת חברתה ואוכלת בנה אלמא רחמניות היו וכן פירושו כאן ועי' בספר תניא]:

לברות. לקיים מצות הבראה:

[ה"ג אמר ר' חנין נאמר בכרכי הים ודו"ק וכ"ה במדרש חזית ובערוך ערך כרת גורס כגירסת הספר]:

שחייב כרת. בלי פליטה ובדור המבול היה פליטה נח וביתו ויבא הפליט גם הוא:

ה"ג רש"י בזכות גר אחד וירא שמים כו'. ובדור המבול לא כן היה ולפיכך נאבדו: