מתנות כהונה על בראשית רבה כה:ב

המדרש. הנדרש שדרש זה ינחמנו אינו יכול להוציאו מתוך שם נח:

נחו ממרדן. וינחמנו פי' ינח ממנו כמו שפירש"י בפי' החומש או כיון שנחו ממרדן נתנחמו מעצבון ההוא:

ומציפים אותם גרסינן:

נחיית קבר. ובמנוחה זאת הניח מהם עצבון רוח על מתיהם או קבלו תנחומין על מתיהם:

לשם קרבנו. על שנתקבל ברצון ובזה הניח מהם עצבונם או נתנחמו על דאגת לבם פן ישוב ה' למבול עוד והובטחו בברית מלח עולם אשר נשבע על מי נח לבל ישוב עוד וגם כן שלא ישבותו ששה עתים קור וחום וגו' ואז חזר מנהג העולם על סדרו ומשפטו וזהו ינחמנו כן פירש"י שנחו מיגונם וקבלו תנחומין:

לא שמשו וכו'. שנאמר יום ולילה לא ישבותו מכלל שכל ימי המבול שבתו וא"כ מהו בחודש השביעי וא"ר יונתן ששמשו אלא שלא היה רישומן ניכר פירש"י לא שמשו כהלכתן ומשפטן [וכ"ז ג"כ לקמן פל"ג ול"ד] וי"ל דפליגי בטעמא דהני תנאי ר"א ור"י דלקמן:

שלא שבתו. דרש עוד עדיין לא ישבותו כמו שלא שבתו עד עתה: