מתנות כהונה על בראשית רבה כד:ו

אלהות. בניחותא ולא בלשון תימא שנשארו בצלם אלהים משא"כ מאנוש ואילך וכדמפרש אבא כהן וכדלעיל פ' כ"ג ויגד עליו ריעו דבסמוך שדרשו ג"כ בלשון ניחותא. [וכ"מ בילקוט פ' בראשית וריש דה"י וכ"ה בהדיא ברמב"ן. ובשם רש"י מצאתי שהוא לשון תימא. [ואת אשר מצאתי כתבתי]:

ק"ל שנה. ע"ל פ"כ:

[בנו דאדם גרסינן]:

ה"ג דרוחין דחקלא בישין דלא רבין כו' עד מד"א]:

דאינון טבין דלא חכמין כו'. ע"ל פ"כ ויתבאר לך:

שהן כלין במים. פירש"י אותן שמכאן והלאה נשאר מהן (לוט) [נח] ובניו ומהראשונים לא נשארו פרסה:

[לשון מרדות. ע"ל פכ"ג]:

[ה"ג וכו' עד מה לי]: