מתנות כהונה על בראשית רבה כג:ז

וזה החלם. והרי הם ד':

קיפה. הקב"ה הכה על ראשו של נמרוד ואמר לפמליא של מעלה זה החילם והדריכם למרוד במקום ונמרוד כבר חשיב ליה הוא החל והאי קרא לאו להכי כתיב. קיפח לשון הכאה כד"א לקפח את שוקו וערפתו ת"א ותקפיח:

מגרשני. והיא היתה סוברת שיאמר חס לי לעשות כזאת:

בעלילות. בגילוי ובפרהסיא כד"א בעליל לארץ כ"מ:

בחלום. החלם קדרש לשון חלום כלומר הקב"ה כבש מרדן כאילו לא ידע אולי ישובו והם פרסמוה בחזקה שנאמר הוחל לקרוא בקריאה מפורסמת כך אמר הקב"ה וזה החלם והם פרסמוה שנאמר לקרוא וגו':

לשמכם. דכתיב אז הוחל לקרוא בשם ה' שקראו שמות האדם בשם ה' לעשותן אלהות. [וכ"פ רש"י בפי' החומש וה"ג וכ"ה בילקוט עמוס ה' שמו כזה שהוא וכו']:

שתי פעמים. בעמוס סימן ה' וסי' ט':

ה"ג בילקוט והציף את העולם בדור אנוש ובדור הפלגה [והכי גרסינן לעיל פ"ה ועיין בפל"ח ובפר' האזינו ובקהלת פ' מה שהיה הוא שיהיה] ובהקדמה לספר יוחסין מוכיח שאותן שתי פעמים אחד בימי קינן ואחד בימי אנוש:

עד פה. פירושו כמו עד כה נוטריקון עד עכו ופה כמו יפו. [ובירושלמי פ' י"ג שופרות במסכת שקלים גרסא זו קצת בא"א]:

כפי. שפת וגבול כד"א נהרא מכיפיה מיברך [ועי' בערוך סוף ערך כף א']: