מתנות כהונה על בראשית רבה יח:ה

בשטתן. לפי דבריהם שהם אין חוששין לזרע האב לכך אמר כן כדי שלא יקחוה ממנו ולפי האמת לא היתה אפי' בת אביו אלא בת הרן ובני בנים הרי הן כבנים:

על כן יעזב וכו'. פירש רש"י דמשמע אתותו מן האב או מן האם יעזב ודבק באשתו שאינה קרובתו ומשני הסמוך לו מן האם או מן האב כגון אחות אביו מאמו או אחות אמו מאמו אבל אחות אביו ואמו או אחותו מן האב לית לן בה. [ה"ג בילקוט ובירושלמי ופשטא ליה כו' עד ואת אמו הסמוך לאביו כו' ומאמר זה איתא בירושלמי במס' יבמות בפ' נושאין על האנוסה וצ"ע שם ובגמרא דידן בפ' ד' מיתות ובפ' נושאין כו' ושם בתוס' ובירושלמי מסיים אחות אמו יוציא אחות אביו יקיים דר"מ ורי"א אחות אמו מאמו יוציא ומאביו יקיים]:

ויקח עמרם כו'. פירש"י מאי לאו שהיתה דודתו מאם וקשה לתרווייהו דאסרי אחות האם ומשני אפי' כבני נח כו' בתמיה אלא פשטו ליה על כן יעזוב כו' וזו היתה אחות אביו מן האב ואי קשיא א"כ תקשי לר"מ י"ל דר"מ דרש את אביו ואת אמו אחותו ממש או מן האב או מן האם אבל אחות אב ואם לא נאסר עליהם וכ"מ באב"א וכתב שמצא כן בתוס':

על הנשואות כו'. פירש"י דדייק ודבק באשתו משנהג עמה דרך אישות:

וכי נתכוין כו'. בתמיה אם כן אינה אשת איש עדיין:

שלא כדת. כלומר אפילו לא נתכוין לשם קידושין וזהו שלא כדת תורה ודייק מדכתיב ודבק באשתו ע"י דבוק כבר היא אשתו כן פירש רש"י:

מניין שאין להם כו'. בירושלמי גרס מניין שיהא להם:

בשם ר' יוחנן. פירש"י ודבק באשתו מלמדנו שיהו שוים והיו שניהם בשוה לבשר אחד ואין אחד מהם יכול לגרש חבירו אלא זו את זה וזה את זו:

א"ר יוחנן. משמיה דנפשיה עמד על בירורו של דבר שהוא אינו יכול לגרשה שעליו כתיב ודבק וגו'. אבל היא יכולה לגרשו:

דופורון. פירש"י כתובה כפולה כיון שהוא אינו רוצה. דו. שנים:

פורנא. כתובה והאי לבשר אחד דרש ליה לכדלקמן:

אלא על ישראל מפרשים בירושלמי מסכת עבודת כוכבים פרק השוכר. גירושי ישראל נקראו גירושיו. ולא של עובד כוכבים וא"כ מה שנשאה השני הוי בעילת זנות:

נתפחמו. נעשו שחורות לשון פחמין:

שנייה לשטים. בראשונה דבקו בנכריות בשטים בערבות מואב וזאת היה פעם שנית:

ואנקה וגו'. גרסי' מתוך פירוש רש"י למדתי דהכי גרסינן מאן יקבל מהם מבכי ואנקה כו'. פי' מי יוכל לקבל מהן זבח ומנחה מפני בכי ואנקה שגורמין לנשותיהם. [ובערוך ערך שני גרס כגיר' הספר]:

משגזלת וכו'. סיפיה דקרא קדריש וכסה חמס על לבושו:

והיאך עבידא. מצאתי בפירש"י והיאך יבא עליה מאחר שאסור שלא כדרכו ומשני ודבק וכו'. עי"ל היאך נעשה ומאין נלמד וכן הוא בירושלמי בן נח שבא על אשתו שלא כדרכו נהרג מה טעם ודבק כו' נלמוד שיהא אסור שלא כדרכו: