מתנות כהונה על בראשית רבה יז:ח

יוצא. לאויר העולם כשנולד פניו למטה:

ממקום ברייתו. ברייתו הראשונה מן עפר לוקח:

והאשה כו' מבטת למעלה. כי מאיש לוקחה והוא עליון עליה משעת הרגל דבר. או רצה לומר ע"ד שאמרו חכמינו ז"ל איש מזריע תחלה יולדת נקבה אשה מזרעת תחלה יולדת זכר. אבל הלשון הראשון פירש ר"שי ז"ל במסכת נדה פרק המפלת:

להתבשם. במיני בשמים וסממנים מפני שהזוהמות מצוי בהן יותר מן האיש:

וקולה הולך. הולך והומה ועושה צלצל:

כיון שנתן לתוכה. לתוך הקדירה:

להתפתות. פירש"י ז"ל לדרך ארץ אחר שכנסה ובס"א להתפייס מכעסו:

טפה של מים. רמז לרצוי דברים ודברים נוחים וחלקים כמו מים:

תובע באשה. לדרך ארץ להנשא לו:

אדם נאמן כו'. פירש"י וכן האשה רחבה לקבל הולד משא"כ באיש שגופו צר ואינו יכול לקבל הולד:

עבר עבירה כו'. וכן האשה היא אכלה מן העץ ונתנה לאדם:

גמר חלתו כו'. כמו העיסה כשניטל חלתה ממנה היא נגמרת ומתוקן על הויתו כך היה העולם נגמר ונעשה בבריאת אדם:

נשמתו כו'. והנשמה קרויה נר כמו שנאמר נר ה' נשמת אדם: