מתנות כהונה על בראשית רבה טז:ד

ממקום שהדין כו'. מעדן נוטריקון ממקום הדין:

דכתיב בהו גרסינן:

שף עמה. עם אומתו היה שף ומסתיר סודות על ישראל כנחש ומלת גיחון דייק כד"א על גחונך תלך. [ובויק"ר פל"ד הגי' בע"א קצת]:

קדמה מלכות יון. לפני מלכות אדום:

בנימוסין. פירש"י כחוקת הגוים מתרגמינן בנימוסי עממיא. ולי היה נראה על דרך שאמרו בפ"ק דעבודת כוכבים שאין מעמידין מלך בן מלך וזהו בלי חוק ונימוס ישר שהרי התורה צותה שאם בן כהן גדול ראוי להיות כהן גדול הוא קודם לכל אדם וכן בן מלך המלכות נופל לו בירושה ועוד דהתם אמרינן על ידי שאלה מוקמינן מלך בן מלך הרי שאין להם נימוס קבוע:

ובפנקסין. ר"ל שאין להם כתב וכן לשון ופירש"י בעבודת כוכבים כתב ולשון של רומים מן אומה אחרת בא להם אחרים תקנו להם ספריהם וע"ש בתוספות:

על שם אשור. כתב רש"י ז"ל וז"ל הגירסא שלפנינו מוטעת וה"ג [כל] מלכיות שנקראו ע"ש אשור ופירש כל מקום שתמצא מלכות הנקרא בשם אשור הטעם ע"ש שהם מתעשרות מישראל וכן ע"ש נינוה כו':

והצירה לבניו. של הקב"ה:

של זקן. יצחק שבירך לעשו משמני הארץ וגו' והיה כאשר תריד ופרקת עלו:

שאני עתיד. כלומר הקב"ה כתב בתורתו פרת ע"ש שיפרע ממנה ודרש בו לשון פרעות אויב:

פורה. פרת לשון פורה וגו' ומדבר באדום: