מתנות כהונה על בראשית רבה יד:ט

שהיא עולה ויורדת. פירש"י בשעת שינה היא עולה מן הגוף ומשוטטת בעולם ואחר כך שבה לתוך הגוף ועי"ז חולם חלומותיו ממה שהרוח שומע בעולם:

האופיה. פירש"י וערוך עיקרו ודעתו:

דברייתא אמרי. זו שהבריות אומרין:

האופיתא טבא. הדעת הוא טוב. ע"ד שאחז"ל תמן אמרין דעת קנית מה חסרת דעת חסרת מה קנית דדא ביה כולה ביה:

והיא חיה בגוף. פירש"י פעמים שהיא מצומצמת בצד אחד של הגוף וצד אחר של הגוף כולו מת. ואינו יכול לסייע מאותו צד שאין החיים שולט בו:

משנים שנים. שני עינים שני אזנים וכן כולם:

רוחו כבר היא כו'. בעת השינה הרוח כבר יצא ממנו:

ה"ג כבר הוא בידו ונשמתו כו'. פי' ואם יאסוף נשמתו אליו ר"ל על האדם שתהיה קשורה במקום אחד ולא תהא נפזרת בכל הגוף כבר יגוע אלא וכו'. [ועי' עוד מזה בפ' וילך]:

אם ישים אלהים לבו. כלומר שיתן דעתו עליו להמיתו:

למעלן. אם אף הנשמה יאסוף אליו למעלה כבר יגוע:

לקלס. פירש"י שאלמלא שהיא חוזרת אליו מיד הוא מת. ל"א פן תפרח נשמתו ממנו באותן נשימות שמנשם בעת השינה: