מתנות כהונה על בראשית רבה יג:ט

שחיק עצמות. ישחקו ויטחנו וימחו עצמותיו וימח זכרו:

מה הינון. מה הם ומה טבעם והטעם מפני שכתוב כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא והיאך אפשר זה. [וכ"ה במדרש קהלת ועי' מזה באגדה בכורות פ"ק]:

בולעין מים. לפיכך איננו מלא:

הבו לי מנהון. לכו והביאו לי מהם ממימי אוקיינוס כי אינני מאמין לכם. [וכ"ה במדרש קהלת]:

יהבון ליה. נתנו לו מאותן מים שהביאו משם:

לקינייתא. פי' הערוך ספל:

והוו יהבין כו'. היו נותנין בתוכו מים והיו מי אוקיינוס בולעין לאותן מים:

על דעתיה כו'. עיקר מאמר זה ריש מדרש קהלת ושם איתא פלוגתא דר"א ורבי יהושע ר"א סבר הארץ שותה מים אוקיינוס ור' יהושע סבר ממים עליונים. ור"א דרש הם שבים משם הם שואבים על ידי העננים וזהו המטר היורד ור' יהושע דרש כמשמעו מצד זה זוחלין ובצד אחר הם זוחלין לתוכו:

כיצד היתה כו'. קודם שהמטיר מלמעלה:

נילוס. נחל מצרים הוא עולה בכל יום ומשקה הארץ:

כמין תוכייה כו'. הערוך הביאו בערך תווי ולא פירשו ורש"י גרס קבריאל וכן הוא במדרש חזית בפסוק אחת היא יונתי והוא נהר שעולה ומרבה מים ונקבר ונבלע באדמה:

תווי. הספר מפרש והולך נהר בבבל ושמו תווי:

למ' שנה. ולפיכך נקרא תווי לשון תמיה ותוהו שלארבעים שנה אינו עולה רק פעם אחת והוא מספיק:

בעלי זרוע. שלא יגרשו השפלים מן הבורות והבארות:

להדיח. מן הזרעים והאילנות:

כלפי מעלה. ויתפללו על המטר: