מתנות כהונה על במדבר רבה ט:לד

והשביע כו'. וה"ג בירושלמי דריש פרק היה מביא כתיב וביד הכהן יהיו מים וגו' מעתה כדי לייגעה אלא כדי כו'. פי' שמקשה על הא דתנן ונותנה על ידיה כדי לייגעה אלא מעתה הא דכתיב וביד הכהן וגו' וכי גם זה היה כדי לייגעה והרי לא היו בידה ומשני שזה היה נוטל בידו כדי להטיל אימה כו':

יראה כו'. היה מראה לה המים:

סדר שבועה. כל ענייני השבועה כדאיתא ריש פ' אלו נאמרין:

ה"ג ילמדה הכהן סדר שבועה וכו'. ובספרי ישנו לזה אכן יש שם ט"ס והילקוט הביאו כהוגן ובירושלמי וכן בגמ' דידן גרס רבי יאשיה במקום ר' ישמעאל:

מכל צד. בין הערה בה כדרכה או שלא כדרכה:

מזידה היתה. דייק מדכתיב ואת דמשמע מדעתך במזיד:

ט' שנים ויום אחד. שבעילתו ביאה ומקנין עליו ובילקוט מביא בת ט' שנים ובודאי ט"ס הוא ועיין בפ' ארוסה דתנן על כל עריות מקנין חוץ מן הקטן ומפרש בגמ' דכתיב ושכב איש אותה ולא קטן ע"כ הרי שבן ט' שביאתו ביאה בכל מקום מקנין על ידו:

אלא מה שסטית כו'. כלומר אלא על כל מה שסטית עמו יהיה מי שיהיה:

ה"ג פרט לשקדמה שכיבה אחרת לאישך שאם שכב כו'. ופי' שאם שכב הבועל עמה קודם שבא עליה בעלה מימיו ופי' הענין אחריו באמרו שאם שכב כו'. ועיין פ' ארוסה דף כ"ד ע"ב וביבמות דף נ"ח ובירושלמי פ"ק דסוטה:

ה"ג בודקין אותה. ופריך והא תנינן כו' עד על כל ביאה וביאה שהיא מקבלת כו' שמע מיניה שאם בא בעלה עליה אחר ביאת הבועל שהמים בודקין אותה ומשני לא קשיא כאן בידוע שאז אין המים בודקין ואם אין ידוע שבא הבועל עליה קודם בעלה המים בודקין אותה:

[ה"ג בשם רבי אילא אמר כאן כו']: