מתנות כהונה על במדבר רבה ט:י

נפשות אחרות גרסינן]:

זו שהתרה בה. אבל אינה נאסרת על בעלה בשכיבת אחותה או אמה כדבעי למילף בק"ו ביבמות פ' ארוסה ובספרי לקמן בפרשה זו ואתי אותה לדחות הקל וחומר:

ומעמעם. ומחשך את עצמו כאילו אינו רואה לשון עמיא תרגומו של כהה:

חזרת דקל ברוח. פ"ק דסוטה ופירש"י ז"ל שהולך סביב הדקל והרוח דוחפתו עד שחוזר למקומו:

התרת סינר. כי כן היה מנהג הנשים לחגור על בשרם סינר כעין מכנסיים כדפירש"י בפ' כיצד במסכת יבמות וגם עזרא תיקן שבנות ישראל יחגרו בסינר ארוך מלפניה ומאחריה עד הארץ:

בעצמו שיער. כפי מה שהרגיש בעצמו מהירות תשמישו:

ה"ג בירושלמי דפ"ק דסוטה ובן עזאי נשא אשה מימיו אית דבעי מימר נתחמם וכו'. פי' והלא בן עזאי לא נשא אשה מימיו כמו שאמר ומה אעשה ונפשי חשקה בתורה:

נתחמם גרסינן. ופי' ראה קרי בחלומו כאלו בא על אשה. ובירושלמי גרסינן ונתחתם והוא כמו ונתחסם ופי' נתחזק ונתעצם וקבל כן מרבו והכי אמרינן פ"ק דסוטה מרבו קבל ודוגמתו בויקרא רבה פרשה כ"ג אתחסם ר' אליעזר לפי מה שנראה לי פירושו שם ועיין עליו:

בעל ופירש. שהיה נשוי ובעל ופירש וגירש' מחמת שנפשו חשקה בתורה והכי איתא בהדיא פ' הבא על יבמתו ובגמ' פ"ק דסוטה:

העראה. נשיקת שמש:

עד ועד. היה יכול לכתוב עד וכתב ועד לרבות אף מי שאינו ראוי להעיד. אם אמרה נטמאתי גרסינן:

בישראל. אפילו בישראל:

כהדא כו'. כמעשה זאת האשה הבאה לפני כו':

וקבלה. כלומר וקבלה דבריה והתירה לבעלה ישראל:

יש לה לאחר זמן גרסינן. ופי' הקב"ה יעיד בה כדלקמן: