מתנות כהונה על במדבר רבה כ:כה

נושאין ונותנין כו'. העדה בכל מקום פי' סנהדרין:

שיני ברזל. להט הברזל של ראש הרמח:

והניחו בחיקו גרסינן והכי מוכח בירושלמי דפרק חלק:

ה"ג לעשות צרכי הניחוהו:

שאלמלא כן. בא המדרש לפרש לנו איך התיר לעצמו לומר אף אני אעשה צרכי:

ועשה לו. הקב"ה י"ב נסים:

[סתם המלאך פיהם גרסי']:

הנוקרנין. המדקדקין ומערערין שלא בדבר צורך עיין ערוך ערך נקר ובירו' דפ' חלק גר' נוקדנין:

אף הוא נכנס כו'. ובזה היה נראה שזמרי שקדם לו לפנחס לא גמר צרכיו עדיין:

לראות. הלמ"ד פתוחה כמו להראות לאחרים:

שלא יטמא. כלומר שלא ילכלך ויטנף אותו:

וסלקו גרסי'. ור"ל סלק הדבר או המלאך המשחית:

[ה"ג ויעמוד פנחס ויפלל ד"א ויפלל שהוא כו':

ויקלל א' מהם את המלך גרסי':

בא תושב אחד גרסי']:

משטר. דין ומשפט מלשון שוטר ומושל:

נתכלו. ל' כליון:

ע"י סרחון כו'. שהם נענשים על סרחונם ומתוך כך הוא מונה אותם אח"כ לידע מנין הנותרים בחייהם: