מתנות כהונה על במדבר רבה כ:כג

קבוע לזנות. החירות דרש לשון חירות והפקר של זנות:

ולפי שהצניעו גרסי':

נקרא פי כו'. כאלו הי' שמו כך כדי להסתיר מעשה הזנות שעליה נקרא חירות. או י"ל ששמה היה פיתום כמו שכתבו שם כל המדרשים ועל שם הזנות נקרא' כן נוטריקון פי סתום והוא ע"ד שאמר הכתוב אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און וכאשר חנו שמה קראו פי החירות שלא להזכיר אצלם מעשה הזנות מפני שהצניעו עצמם מזה. ומהר"א מזרחי כתב ג"כ שם שפיתום נוטריקון פי סתום:

לעיקרו נופל. על הארץ שממנה גדל כן פי' רש"י ז"ל:

[ותאמר הבכירה גרסינן:

ה"ג לפיכך חסך הכתוב על הצעירה]:

שהלכו בעצתו גרסינן. פירוש בעצת בלעם:

[והושיבו בהם גרסינן]:

וצרצור. חמת ונקרא צרצור ע"ש כששותין ממנו עושה צרצר כמו שדרשו גבי נבוכדנצר בויקרא רבה פ' ל"ג:

ה"ג כענין של צמד כו'. פי' כמו צמד בקר ששני שוורים מצומדים ומחוברים כו':

[דאלו בעגל גרסי']:

בצמידים על ידיה . משמע שאתנן הזונה היו צמידים ואלו גבי עגל לא כתיב אלא נזמי זהב:

[שלא מיחו בבני אדם גרסי':

ה"ג לא תלה ראשי העם:

אלא הושיב להן גרסי':

השמש זורחת גרסי']:

איש אנשיו וגו' גרסי'. וסיפיה דקרא נגד השמש: