מתנות כהונה על במדבר רבה כ:יט

ה"ג ד"א מן ארם עם רם של כו'. ופירושו במדרגת רוח הקודש הייתי ובתנחומא גרסינן עם כסא של מעלן כו':

[משל למי שמהלך גרסי':

אברהם אביהם גרסי']:

לא פלט לוט. ומשם נתגלגל תולדות עמון ומואב:

[הכי גרסי' לא פלט לוט מסדום ואתה כו']:

בגללך. ובלעם היה נכדו של לבן הארמי ובתנחומא מסיים בה ואילולי אבותם אני ואתה לא עמדנו בעולם:

הכי גרסינן לעצמו מארר. ודייק מדכתיב ארה לי משמע לו לעצמו:

בני אברהם ויצחק. כדלעיל:

אלא יעקב. בתמיה:

[שבירר לעצמו גרסינן:

לא נתקללו כשנכנס גרסי']:

לגיון. חיל של מלך:

ה"ג לכלותן אלא אפילו באותה שעה כו':

[והיאך אני גרסי']:

הכי גרסי' בקללות לא היה טובען. פי' לא היה מרשם אותם להזכירם בשמם:

[כשהן חוטאין גרסי']:

ה"ג לשרשים בא ליגע כו'. ועיין בשמות רבה פרשה ט"ו:

[ה"ג משמחן לבדן שנא' כו':

ה"ג וכשהאומות בעוה"ז שמחין הם אוכלים]:

מן החשבון. חשבון זכיותיהם:

[עושין בעפר גרסי':

חוטפות גרסי']:

זנחתיה. בתנחומא גרסינן דכיתיה ופירש חוזר אני להחיותה ולהאכילה:

שיש פרצים. דרש פסגה לשון פיסוק ופירצה כד"א מפסג ועולה מפסג ויורד פי' מפסיק וקוצר:

[ה"ג ששם מת משה שנאמר עלה וגו']:

בנחשים. בניחוש וקסם שלו: