מתנות כהונה על במדבר רבה יט:כג

ה"ג ידעו שדברי במשה. פי' ידעו והבינו שבשביל כך באה להן הרעה הזאת:

ה"ג ויסר מעלינו וגו' נחש יחיד היה ויתפלל להודיעך ובתנחומא לא גרס נחש יחיד היה (ובתנחומא שלפנינו ג' ר' אומר נחש יחידי היה):

שאין המוחל כו'. בתנחומא גרס מכאן שלא יהיה המוחל אכזרי:

ויתפלל אברהם וגו'. במשנה סוף פרק החובל למדו מפסוק זה שהמוחל לא יהיה אכזרי אלא ימחול לו מיד שמבקשין ממנו מחילה:

ה"ג ויאמרו חטאנו שנאמר ויאמר וגו':

לא נשוך נחש בלבד גרסינן פי' לא בנשוך מן הנחש בלבד נתרפא וה"ג בילקוט ובירושלמי פרק ראוהו בית דין יליף ליה מדלא כתיב הנשוף:

זרקו לאויר כו'. ל' נס דרש כמשמעו: