מתנות כהונה על במדבר רבה יז:ה

שלא יוציא מן נימין. כמו שפירש"י והרא"ש בפ' התכלת ובפ"ק דסוכה ומכאן תשובה לפירוש הרמב"ם שפי' טעם הנימין משום ביזוי מצוה וע"ש:

לפותלן. כלומר שזורין ולא יהיה כל החוט בד בבד.

[מה נשתנה תכלת מכל גרסי']:

שתהא נראית. פי' שצריך שיהיו הציצית על בגדיו כדי שיזכור תמיד מצות השם יתברך כמו שכתבו הפוסקים ודרש ציצית לשון הבטה כד"א מציץ מן החרכים:

ולא אותה. דהל"ל אותה כלומר המצוה של ציצית וכתב אותו אלא שרמז לכסא כבוד וכמו שאחז"ל כל הזהיר במצות ציצית זוכה ורואה פני שכינה שנאמר וראיתם אותו:

כי לא דבר רק הוא מכם. ר"ל כמו שדחז"ל ואם רק הוא מכם הוא רק כלומר מצדכם שהרי אם תרצו תעשו לכם מעשים וסימנים המחזיקים כח הזכרון המביא לידי מעשה וכהאי דאמרינן בעירובין אגמריה בסימנין ואסבריה בדדמי ליה ומסורת סייג לתורה:

ארנוניות. מסים:

אפכיות. פירש הערוך ספר זכרונות:

שחייך וכו'. שמתוך כך נזדרז במצות המלך: