מתנות כהונה על במדבר רבה טו:כד

ופרנסתו. חתיכה שאוכל ממנה ואולי צ"ל ופרוסתו:

לאחר זמן גבה מהן גרסי':

והן נשרפים. הזקנים:

בקוצים שבמחנה. זהו אליבא דרשב"א אבל לרבי שמעון בר מנסיא דרש ליה לשון קצינים:

ויוסף עוד וגו'. וכל אלו מנה זקנים ועיין לעיל פרשה ד':

אם נאמר בשר חיה גרסי'. פירוש ששאלתם היה בשר חיה שלא היתה נמצא בידם והלא נהפך טעם המן לכל טעם שבקשו:

[ה"ג לא נתאוו בשר אלא שאר בשר]:

למשפחותיו. דרשו חז"ל במסכת יומא בפרק יום הכפורים על עסקי משפחותיו:

[ה"ג הזקנים זקנים אחרים: