מתנות כהונה על במדבר רבה יד:א

דמות דיוקנו גרסינן. ועי' כל זה בבבלי ובירושלמי בפרק חלק:

חזרה. הבת קול:

סיר רחצי גרסינן. ודרשו על גיחזי על שם שלקה על ידי רחיצה שרחץ נעמן ונאסף מצרעתו:

אמרו ישראל כו'. זהו גירס' הירושלמי ובבבלי גירסת מלאכי השרת:

ומה נעבוד כו'. בתלמוד בבלי יש גירסא אחרת ולקמן מייתי לה וזהו גירסת ירושלמי וה"ג מה נעבוד ומלכא דישראל מקללון פי' ומה נעשה והיאך נחשבם לעוה"ב ודוד מלך ישראל מקלל אותם ר"ל דואג ואחיתופל:

[לעשותם ריעי' גרסינן:

ה"ג תמן אמרי כתיב כו']:

מי שהרג. זה דוד:

מה אתה עושה כו'. אם יצעק לפניך על שאתה נותן חלק לעוה"ב לדואג ואחיתופל:

ה"ג דוד בא ומפרש לי כו' משיח בן יוסף ועיין בפ' החליל:

עד שיבואו המואביות וכו'. ר"ל שיכלה אותם עד שלא ישארו רק הנקבות והם מותרים כמו שאחז"ל מואבי ולא מואבית:

[ה"ג נתישבה דעתי עלי]:

אפיל שתותיה. יסודות שלה שרשיה כד"א כי השתות יהרסון ודריש התרועעי כמו ערו ערו עד היסוד בה:

והיה בוטח בהם. במואבים:

שהרגם מלך מואב. דייק מדכתיב וישבו עמו כל ימי היות כו' שמשמעותו אבל משם ואילך לא ישבו עמו וכן פי' שם רש"י ורלב"ג:

וזהו החסד. כדכתיב בשמואל ב' סימן י' ויאמר דוד אעשה חסד עם חנון בן נחש כאשר עשה אביו עמדי חסד:

ה"ג בתנחומא מהאש הרי חנניה:

שהסרתי כו'. דרש סיר לשון הסרה:

שהמתי. לשון מיתה:

בנעילת גרונו. שנסתם וננעל פתיחת גרונו ודריש נעלי לשון נעילת שער:

ויריעו. דרש אתרועע לשון תרועה:

[הדל וגו' גרסי']:

ז' דברים כו'. ה"ג ג"כ בתנחומא ובילקוט שופטים גרס ח' דברים וכן פירש"י ורלב"ג בספר שופטים ומנו עוד דברים אחרים ע"ש:

שקירב והיה זר גרסינן. ועיין מזה בויקרא רבה פ' כ"ד ותמצא גירסאות שונות:

ויחברון כו'. דרש אתרועע לשון ריע וחבר:

משלוח ידם. סיפא דקרא של ועפו בכתף הוא:

[ה"ג אל תצר את מואב וכן אדום דכתיב אל תתגרו בם]:

הוא ועורו ומחוסר זמן גרסינן. וכן הוא בירו' פ"ק דמגילה:

שאין ז' כו'. ובכל יום מז' הימים היו מקיפון אותו הרי על כרחך שחללו את השבת וכן הוא בירושלמי פ"ק דשבת ועוד יליף ליה התם מדכתיב עד רדתה ואפילו בשבת:

אסורה בהנאה. אפי' להקדיש לשמים ומשני ר"י הלוי שהשלל הקדישו לה' כמו חלה:

ה"ג שהתחילו הנשיאים יום ראשון היה:

[לא על פיו עשה גרסי']: