מתנות כהונה על במדבר רבה י:ח

[שמלכה עוסק בתורה גרסינן]:

זלין. זוללין:

הלופר. לא מצאתי פירושו ולפי הענין הוא שומר העיר בלילה ואולי צריך להיות השומר:

[ונאבדו כולם גרסינן]:

מלא יין ביין. ממסך קא דריש שני נסוכים דאל"כ לחקור מסך מיבעי ליה. ועיין מעשים כאלו בויקרא רבה פרשה י"ב:

ה"ג בכימה ועקרב כל שעה כו'. כימה שם מזל ברקיע כדאמרינן עש כסיל וכימה:

בעוקצו. בזנבו:

[ריח וטעם בדבריו של אדם גרסינן]:

טוחות. סתומות מלשון כי טח עיניהם וכן פירש הרלב"ג בספר איוב והרד"ק בשרשים:

נשתעממו. לשון שגעון ושעמום:

עגום. לשון גמוס כלומר נכרת:

טומאתה לא תקרב גרסי'. ועיין כל זה במסכת אדר"ן בפ' קמא:

[יכול יחבקנה גרסינן]:

לא תקרב. משמע שום קריבת דעת:

והדוה בנדתה גרסינן:

מפני טענת כו'. שאין הכל בקיאין בקרוביו:

[כאן נאמר אצל שאר בשר לא תקרבו גרסינן. וכן בסמוך]:

לדבר המביא כו'. דייק מדכתיב לשון קריבה ולא אמר לשון שכיבה או לשון גילוי לא יגלה לא ישכב:

יביאך. החטא הקל:

[ה"ג ונאמר ארור כנען:

ה"ג אבי כנען מה צפעון זה מפריש בין מיתה לחיים כך וכו']:

וכן הוא אומר. חוזר על מה שאמר למעלה שיעשה אדם סייג למעשיו משלשתן הרי זה נזיר גרסינן:

רבי אלעזר הקפר כו'. כל זה בספרי פרשה זו:

ונסכו יין. אע"פ דלא כתיב יין בסוף פרשה תצוה כתיב ביה:

חי אתה מנסך. שכר פירושו יין המשכר וכן פירש הרד"ק בספר שרשים:

מסחורתו. שלא יעשה סחורה ביין ולא יתרפא בו וכל דינים אלו עיין בספרי ובירושלמי בפרק שני דמסכת ערלה בפרק שלשה מינים:

[שאר איסורין גרסינן:

הכי גרסינן לא יאכל לחייב על זה בפני עצמו ועל זה כו' עד בפני עצמו וזה בפני עצמו ה"ג ואין איסורו איסור הנאה]: