מתנות כהונה על במדבר רבה א

אמר ר"מ. כ"ז בב"ר פ' ל"ג [ובשמ"ר פ' י"ד ובוי"ר פ' כ"ז] ושם פירשתיו:

ממהי בה. ממה שהיא נעשה בה מכסין אותה:

מי שהוא כמו משהוא כלומר כשהוא:

אופטיאה. פירש הערוך כשאירע דבר של חשיבות וגדולה שממנו חושבין חשבונות בשטרות כמו שכותבין כך וכך למלך פלוני:

מה אמר להם שאו. דרשו לשון גדולה והתנשאות:

בסיגמטין. הערוך לא פירשו ולפי הענין הם מטות מכובדות:

רבוצין. דרש ויסב לשון הסיבה כמו שהיו רגילין בימי חכמי התלמוד לישב על מטות סביב השלחן:

פדגוג. אומן ת"י פדגוג כאשר ישא האומן וגו':

משואיהם. משא שלהם להנהיגם ולהדריכם בכל דבר צרכם:

מתנהגים. בכל דבר צרכם:

קופחת. לשון הכאה כד"א לקפח בהם מקפח בהלכות:

שמא כמדבר. כלומר רק מדבר לבדו והלא קיימתי הכל כן הוא לקמן בפ' מסעי:

אלא אם ארץ וכו'. כלומר לאו דוקא לא כמדבר אלא אפי' אם ארץ מאפליה ובילקוט ירמיה לא גרס אלא:

והלקשתי. ואחרתי אותה כד"א יורה ומלקוש:

ה"ג שכן אמר יהושע לא נפל וכו':

ה"ג הרודה פת חמה אמרו ישראל כשהפת נתבשלת:

ה"ג היינו בידו כבתנור:

כד"א כי הוא רודה כו'. ויהיה פירוש רדנו ביטול הממשלה כד"א לדשנו שפירושו הסרת הדשן:

והצנע לכת גרסינן:

ביד אדונים קשה גרסינן:

ה"ג אמר הקדוש ב"ה כך וכו' עד שאהא מדבר מלפנים:

קסטריות. פי' הערוך גזוזטראות בבנינים:

ולעולם הבא. לימות המשיח וכן תמצא בהדיא בפ' שני דייני גזירות שקורא לימות המשיח עולם הבא ועיין בב"ר סוף פרשה מ"ג:

בשרר. בטבור:

משלשתן. משליש מהן וכדמפרש ואזיל ועיין כל זה בפ"ק דסנהדרין ומדרש חזית:

ולא היה א' מהן כו' בתמיה:

ה"ג וידבר ה' אל משה במדבר סיני זהו שאמר וכו':

כתב לה כתובה גרסינן:

אלא מה עשה גרסינן:

בת אבות. כלומר בת טובים מבתי אבות:

ה"ג בני אבות הם בני אברהם יצחק ויעקב:

אפרכיא. פירוש הערוך מקום וארץ ושכונה:

תלוי ראש. שאו דריש לשון התנשאות ועלוי ותלוי ראש:

הפקר. שפל ועניו ללמוד מכל וללמד לכל:

הר המוריה: בילקוט ובתנחומא גרס הר חמד והכי מוכח לקמן וגם לא מצינו שנקרא הר המוריה ולעיל פ' שמות פ' ב' גרס חמשה שמות וקצת בטעמים שונות:

שבא שם. בשן דרש נוטריקון בא שם ובירושלמי שכיח מאד להחליף נו"ן במ"ם אדם אדן רשות הרבים רשות הרבין חסידים חסידין וכן הרבה:

גבן וכו'. הרי שגבן לשון פסול הוא:

ה"ג הר חמד שחמד הקב"ה לישב שם שנאמר ההר:

אפופסין. פירש הערוך גזר דין:

מחורב. מהר חורב:

א"כ אתה מוצא כו'. בתמיה ואולי צריך לומר אי אתה מוצא ומצאתי בספר הנקרא פסיקתא זוטרתי שכתב וז"ל למדנו שכל זמן שהיו ישראל עסוקין במלאכת המשכן לא חסרו מהם נפש אחת עכ"ל ובזה נחה שקטה תמיהת הרמב"ן על רש"י ז"ל כמו שהוא בפירושו:

אם מונה כו'. כלומר אם ימנה אותם לעתיד או לא ימנה אותם כל עיקר:

ה"ג לפי שלא אמר לו הקב"ה:

קיסטנר. ההורג את המחויבים מיתה למלך:

סב רישיה דפלן. קח ראשו של פלוני כלומר שיחתוך ראשו:

אף בלשון. כו' כי היכי דלא לישתמע סב רישא דפלניא:

פלטינין. בני פלטין המלך וחשובים הם למנות בפני עצמן:

פרופסיטוט. פי' הערוך לשון לעז הגדול שבשרים:

ואת ראשם לא תשא. וכדפירש לעיל סב רישיה דפלן:

ה"ג ולא עוד כן אלא לפי שנמצאו כו':

אחריך בנימין. כלומר רמז הכתוב שמלכותו חזר לאחור:

ונמצאו שמורים גרסינן:

ה"ג ולא תאמר שלא יגעו בו ישראל בשעת מסעות אלא אף בשעת המחנות לא יקרבו כו'. פירוש ולא תאמר שלא יהיו גזברים אלא אף בשעת החנייה לא יגעו בו:

שריחקו עצמן גרסינן: