משמיע ישועה, המבשר השני (משה) א

הנבואה הראשונה היא בפרשת 'עקב', באמרו (דברים יא, כא) : "למען ירבו ימיכם וימי בינכם על האדמה" וגו'. והנה פשט הכתוב הזה מוכיח, שהיתה שבועת השם יתברך לאבות לתת לזרעם את הארץ מתנה תדירה בלי הפסק לנצח נצחים "כימי השמים על הארץ", כי כן נאמר לאברהם (בראשית יג, טו): "כי את הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם". רוצה לומר, מתמדת וקיימת עליהם תמיד מבלי שיגלו עוד ממנה. וידוע, שהשבועה הזאת לא נתקיימה בבית ראשון ולא בבית שני, כיון שלא ישבו על הארץ בתמידות, אבל גלו ממנה. ומפני זה יחוייב, שיבוא זמן שצדיקים יירשו ארץ 1 לפי ישעיה ס, כא. וישכנו לעד עליה, וכמו שאמר הנביא (יחזקאל לז, כה) : "וישבו עליה המה 2 בנדפס: "הם". ובניהם ובני בניהם עד עולם", ושלא ילכו עוד בגלות ולא יסחו עוד מעליה. ובזה תתקיים השבועה הזאת.