עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמרפא לנפש

מרפא לנפש, שער שלישי - שער עבודת האלוהים ח

Marpeh la'Nefesh, Third Treatise on Service of God 8 · מרפא לנפש · free full Hebrew text

Open in the reader →

אמרה הנפש כו' והעלית ארוכתי הוא גם כן לשון רפואה:

וגלית חשכת האולת מעלי רצה לומר הסירות החושך של האולת והשטות מעלי:

אמרה הנפש מה שמצאתי בספרים מענין ההכרח והגזרה כו' הקושיא הזו קרא אותו בספר הזה לקמן כמה פעמים ההכרח והצדק ורצה לומר שיקשה שלפעמים נראה כן נמצא בפסוקים שהאדם מוכרח בכל מעשיו ונגזר עליו לעשות על כל מה שעושה והכל ביד ה':

מקופא הוא הדומם כמו קפאו תהומות ורצה לומר שאין חילוק בין הדומם וצומח וחי ומדבר שכולם מוכרחים במעשיהם וכמו שהוא מבואר:

מפי עליון וגו' בתמיה ר"נ:

והרבה מה שדומה לזה וכן שאר פסוקים שדומים לפסוקים האלו:

ומה שיורה כו' כי האדם ושאר החיים ר"ל שהאדם שוה לשאר בע"ח שאין צורך בהם יותר כיון שהם מוכרחים רק שהכינם שיהיו מוכנים לפרנס ולזיון העולם כדי שיהיה העולם בישוב כך עלה ברצונו יתברך בבריאת העולם:

ונמצא בספר התורה כו' בהיפך. ר"ל שהכל בצדק ובמשפט שהאדם יש לו הבחירה והחפץ וע"כ הוא נידון בגמול ובעונש כפי בחירתו:

והפיק בין שני הענינים קשה מאד הוא לשון הוצאה כמו ויפק רצון מה'. ומפיקים מזן אל זן והרבה במשלי ור"ל להוציאו לאור ולהעמיד לתרץ שני הענינים האלו הוא קשה מאד כי איך יצוייר שאדם הוא מוכרח בכל מעשיו ואם יעשה רע יהיה נענש ואם יעשה טוב יקבל גמול מאחר שהוא אינו ברשותו ובחירתו:

אמר השכל אין במה שזכרת כו' ר"ל אתה מתמה מה שנמצאו הפסוקים סותרים זה את זה בדבר הזה כנ"ל ואין אתה מתמה שנראה בפועל ובחוש בדרך הבחינה ששני הדברים האלו נראים סותרים זה את זה:

והוא שאנחנו רואים שבקצת העתים יוכל האדם לעשות כל מה שלבו חפץ ואין מוחה בידו:

ויהיו שלא כרצונו וכונתו בקצתם ובקצת ענינים וקצת זמנים לא יוכל לגמור הדברים כפי מה שלבו חפץ וכמה פעמים יבאו כמה דברים על האדם שלא כרצונו והם יורוך. ומזה תראה ותבחין שהאדם הוא תחת מאסר הש"י ויש לו ממשלה עליו כחומר ביד היוצר אם ירצה הבורא יתברך יתיר לו הבחירה ולפעמים מונע ממנו הבחירה אם אינו חפץ שיעשה הדבר ההוא:

ואני רואה אחר כך שהוא נענש ויגמל על כל מעשיו אם כן הדבר הזה נראה בחוש שהוא סותר את זה ובוודאי הצור תמים פעלו וכל דרכיו משפט:

וכבר ארכו מחלוקת כו' ר"ל לישב ולתרץ הקושיא הזה יש מחלוקת ודעות שונות בין החכמים הראשונים מזמן ארוך או שהאריכו למעניתם בתירוץ זה אומר בכה וזה בכה:

נחלשו דעותינו מהשיג מלהשיג:

כח הוית חכמתו איך הוא מהוה ומנהיג העולם בחכמתו. דומה למ"ש חז"ל בר"ה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון אחד ואחד ומ"מ כולם נסקרין בסקירה אחת וכתב הרמב"ם הנגלה מזה כו' אבל הנסתר קשה מאד בלי ספק כו' אבל כמו שא"א להשיג מהותו יתברך ויתעלה זכרו נצח כן א"א להשיג השגחתו וסקירתו שאם היינו משיגים דרך השגחתו היינו משיגים דרך עצמותו וזה א"א בשום פנים עד כאן לשונו וע"ש:

ומהם מי שראה להאמין בשתי הדעות ההכרח שזה אמת שהאדם מוכרח מאת ה' יתברך:

והצדק וזה גם כן אמת שה' צדיק בכל מעשיו רצה לומר שיש לו הבחירה להטותו כאשר ירצה והיינו בעניני המצות ומע"ט הבחירה בידנו כמ"ש ובחרת בחיים ובמעשה העולם יש לבטוח עליו שכל מעשה ידינו הוא הכל ברשותו ובמאמרו כמ"ש אשרי הגבר אשר יבטח בה' וגו'. כי דעתנו חלושה להשיג את זאת כי הרי אנו רואין צדקו וחסדו וטובו בכל יום ואיך נחשדהו חס ושלום בדיניו:

ואמרו הנכון שנעשה כו' רצה לומר שנכון להאמין שני הדעות כי שניהם אמת כנ"ל ואין בהם מכשול:

והדעת הזאת קרובה כו' רצה לומר קרובה להתקבל משאר הדעות שזכר כן הוא דעת חז"ל שאמרו הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ופירש רש"י כל הבא על האדם ביד הקב"ה הוא כגון ארוך קצר עני עשיר חכם שוטה לבן שחור הכל בידי שמים הוא אבל צדיק ורשע אינו על ידי שמים ואת זו מסר בידו של אדם ונתן לפניו שני דרכים והוא יבחר לו יראת שמים ע"כ וכן אמרו הכל צפוי והרשות נתונה עיין שם פירושי ועיין בפירושי חלק הד' בבטחון ותבין קצת דבר הזה:

כי מן האמת כו' ר"ל שנדע ידיעה ברורה שבודאי יש בזה חכמת הבורא יתברך במה שאנו סכלים בדבר הזה שאין אנו מבינים הדבר הזה איך היא ויש בהעלם דבר זה מאתנו טובה לנו ואילו היה תקנה לבני אדם עי"ז כשידעו ויבינו דבר זה בודאי היה השם יתברך מגלה אותו סוד לנו כי השם יתברך טוב ומטיב לכל לא ימנע טוב וכמשל מסך הדק שתולין על עיני חלושי הראות. שהוא לטוב לו יותר מאילו נתגלה עיניו לנגד השמש שהיו עיניו נחלשים יותר ונתעור:

ועוד כי אנו רואים ברוב המלאכות ר"ל וגם אל יפלא בעיניך מה שאין האדם יודע הסוד הזה ודין הבורא יתברך עם ברואיו שהרי יש כמה מלאכות שב"א משתמשים בהם ולא יכלו לעמוד על סודם וטבעיהן מאיזה כח יוכלו לעשות כן ואילו לא ראינו בעצמנו והיו מספרים לנו שהוא כך היינו ממהרים להכזיב להמגיד ההוא:

כמו האסטורלוביי"ו אפשר שהוא הכדור שעושין הבעלי תכונה ובלשון אשכנז וועלט קוגיל:

הפלס הוא הקאנטאר או בעזמען:

תנועת האבן העליון מאבני הרחים כו' באמצעיים חלשים רצה לומר האבן הוא מתנענע על ידי גלגל קטן מחובר מעצים שהוא האמצעי בין המים ובין האבן והאבן גדול כ"כ ושוקל כמה פעמים יותר מגלגל העצים ואלו יונח האבן הזה על הגלגל מהעצים האלה המניעים האבן על שטף מים כאלה בודאי יוצלנו תיכף בתוך המים ועתה הם מניעים אבן גדולה כזה שהוא פלא ועיין לעיל בשער היחוד מ"ש כיוצא בזה מל' המורה במשל הילד הנולד באיי הים שמשבר בזה כל מופתי הפילוסופים מאמיני הקדמות עיין שם דברים נמרצים:

ובכמותו אמר דוד עליו השלום ה' לא גבה לבי וגו' ולא הלכתי בגדולות וגו' ר"ל לשאול ולחקור דברים שהם גבוהים ממני ונפלאים מעיני:

אם לא שויתי ודוממתי נפשי דמיתי את עצמי:

כגמול עלי אמו כתינוק הבוטח על אמו:

כגמול עלי נפשי נפשי עלי לנגדך כתינוק היונק שדי אמו: