מרפא לנפש, שער עשירי - שער אהבת ה' ז

אבל וכו' והוא שהאנשים ידעו אלהיהם שהוא ראש לכל הידיעות דע את אלהי אביך:

והכירו חפצו בהם מה חפץ השי"ת בהם ולמה הוציאם לעוה"ז:

והנהגתו אותם ואיך הוא מתנהג עמם בחסדו מעודם עד היום הזה:

וכי הוא כו' ומשלו ואסרו בכל מה כו' ר"ל וכי הוא מושל על הכל ויש במאסרו ובידו כל הדברים וכל הפעולות שנתן להם רשות להתעסק בו ולבחור אותם שהבחירה ביד האדם אבל הכל בידו וברשותו שיגמר או לא יגמר בין בעניני התורה ובין בעניני העוה'ז. וכל' הזה כתב בחתימת שער הבטחון ובחשבון השביעי ובכמה מקומות ולכך בטחו בה' בכל עניניהם שהכל בידי שמים:

וכאשר התברר להם מן התורה כו' שהרי נאמר ראה נתתי לפניך וגו' החיים והמות ובחרת בחיים וכן עוד כמה פסוקים שנראה מהם שהשי"ת רוצה בבחירתנו:

עמדו בבחירתם במקום שהעמידם ר"ל ועושין כן:

לכלות אליו כו' שיהיה הבחירה בעניני התורה מהה וכל זה נתבאר באורך בשער הבטחון בפירוש החלק הד' בטוב טעם ע"ש ובשער ע"ה פ"ח וביחוד המעשה פ"ה והוא מכנה אותם בשמות ההכרח והצדק ודעתו שראוי להאמין בשניהם כמה שאמרו חז"ל הכל בידי שמים חיץ מיראת שמים ע"ש כל הענין ותבין היטב ובמ"ה פירש בע"א והמבין יבין:

והן במה שבלבותם כו' ע"י שיודעים בלבם רוממותו ית' הם מגיעים להתפשטות הגשמיות ומציירם כאלו עומדים בעולם המלאכים ועובדים אותו עם המלאכים ביחד. פ"ל:

כאלו עובדים אותו עם המלאכים כו' וכמה שכתוב בש"ע א"ח סימן ל"ח וז"ל שהיו מגיעים בתפלתם להתפשטות הגשמיות ולהתגברות כח השכלי עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה עכ"ל:

ונפסק חומה חמימות של תאות היצה"ר:

כמו שיארע לנר נוכח אור השמש שהשמש מבטל כל שאר האורות דשרגא בטיהרא מאי מהני. כן נכבה מהם אש היצר מאור אהבת ה':

כאחי הבושת למ"ה. בעסקם עם ב"א בענין מו"מ אינם מעיזים פניהם כנגדם לגזול ולחמוס ולדבר קשות אלא הם כאחים לבושת כלומר הבושת דבק בהם כאח באחיו או כאחים שמתביישים לעשות רעה זה לזה עכ"ל:

וכשמדברים עמהם חכמים אע"פ שהם ביישנים גדולים כאלו לא ידעו מאומה וכשתדבר עמהם תראה אותם שהם חכמים ויודעים כל סתום:

תראה צורותם כו' חכמת אדם תאיר פניו מחמת שהם שמחים בחלקם ולזה מקבלים את כל האדם בסבר פנים יפות הפך דרך הנעצב על עניני העולם. למ"ה:

ובשיחתו נושבות בשיחות דברי אלהים חיים הם מלאים מכל חכמה ומדע כי שם עיקר ישיבתם ודירתם ולהפך בעסקי העולם אינן יודעים כלום כאלו העולם שממה מאין יושב ולא ידעו אפילו צורתא דמטבע:

ובזכותם מסתלקין היסורין ויורדין הגשמים כו' כמה שאמרו חז"ל ביסירי הצדיקים ע"ש. וכתב אדוני מורי הרב החסיד זצל"ה שזה דכתיב ועבדתם את ה' אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך ר"ל שלא תצטרך ליסורי הצדיקים כמו רבי ור"א רק ועבדתם את ה' ואז גם לא תהיה משכלה ועקרה בארצך ואת מספר ימיך אמלא שלא ישכב אינש בלא זמנו עכ"ל:

הגיעו כו' בסבל ימים מועטים בימים מועטים שסבלו טורח ועול עבודת ה' הגיעו עי"ז למעלות הגדולות והרויחו בזה שני העולמים:

ומן התימה בענינם כו' בצד חובות טובתו כו' ר"ל מאחר שהם רואים שאין ביכלתם לקיים כל התרי"ג מצות רק מצות מועטות כמו שמפרש והם מעט אצלם נגד הטובות הגדולות שהטיב להם:

בצד מה שמקבל כלומר נגד מה שקבלו או בעבור מה שקבלו כו' ולכך עבדו את הבורא במצות שכליות ומוסרים כו'. כי זה ביכלתם לקיים:

וכשיפקדו כשיחסרו:

מנפשותם כלומר מעצמם ומהם:

ולזכור סוגיהם סוגים הוא דבר הכולל הרבה מינים ואישים פרטיים נקרא סוג כמו שנתבאר בשער היחוד:

בחוביהם במחבואיהם ובמצפונם:

אין צדקם נעלם בה יראה וישכיל שכל דבריהם אמת וצדק:

שכל אנשי הדעות הנצלות ר"ל כל מי שיש להם דעה ישרה ונצול דעתם מכל סכלות ושגעון יעידו שדבריהם אמת וצדק. ומ"ה כתב או ירצה החושבים להנצל ולהציל את נפשותם:

לא בלבך וברצונך שלא תהיה לך מעסקי העולם הנאה ושמחה בלב למלאות רצונך רק כבעל כרחו כמו ששותה לרפואה מרה להסיר חליו ונזקו ממנו כו':

וכן צריך שיהיו כו' וקבלת על עצמך להתעסק בהם כו' באלה ובשבועה אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה ובאם לאו לא עמדו אבותיו על הר סיני:

ותפסיד את זהירותך ואמונתך:

ולא יועילוך חריצותך וטרדתך. כי המרבה לא העדיף והממעיט לא החסיר:

ושים השכל לעמוד מבוע מנהגך בכחך אפשר לפרש תשים שכלך כמו עמוד ברזל נגד מבוע ר"ל נגד ההרגל שהוא כמו מעין הנובע במנהג הרע וכל זה יהיה בכל כחך. ועיין במ"ה עוד ב' פירושים. וכתב שבס"א לא גרס לה ואפשר שיש בזה איזה טעות ור"נ גרס עמוד מרוע מנהגך והתנהל לאט ובמתון בקנות המדות הטובות. וז"ל מ"ה ר"ל אפילו במדות הטובות תעלה בהם ממדרגה למדרגה במתון כי אי אפשר לאדם לבא מיד למדה העליונה כגון בלמוד תורה לא ירבה שיעור רב בפעם אחת כי זה יגרום השכחה אך ילמדם מעט מעט וידקדק בהם. וההיקש הזה בכל המדות הטובות שא"א לקנותה אלא אחר הרגילו בהם לאט לאט כי צריך לדקדק בכל ענין וענין מהם עכ"ל. וכ"כ בסוף פ"ד משער ע"ה ע"ש ובר"ח האריך בזה מאד ע"ש:

והיה בו מיושר אתה בעצמך:

ואליו מישר ר"ל תישר גם כן את אחרים שתזכה אותה:

אפי' שתמאסם למ"ה. וזה כעין שכתוב בסמוך:

כי אתה צריך בעת בדידותך הגופניות כו' ר"ל אע"פ שתתבודד בחדר מיוחד אינו מועיל כלום אם תקשור המחשבה בעסקי העולם כו' אלא צריך לך עם זה בדידות הרוחניות ר"ל שתחשוב בלבך עניני עולם הבא ותורת ה' וקרבת אלהים וכיוצא דברים רוחניים:

על כן השתדל אחי כו' עד שתרגיל א"ע שגם גופך יפנה מעסקיו אבל בהפך שתפנה גופך ממנו ולבך הומה עליו כל היום עדיין לא הגעת:

כי אתה צריך כו' מפני שדרך המחשבה לחשוב תמיד על עסקי העוה"ז אע"פ שהגוף נוח מהם:

בעשרה בתים עבריים ר"ל בלשון הקודש לפי שהמחבר חבר כל הספר הקדוש הזה בלשון ערבי כמו שכתב בההקדמה כי בימים ההם היו רוב הגולה מדברים בלשון ערבי וכן נתחברו בלשון ההוא כל הספרים הקדמונים כידוע:

שאם תהיה במעשה ממעשי העבודה כו' כאן הזכירם שלא כסדר כי עשה החרוזים האלה לזכרון דברים למי שכבר למד ויגע את עצמו בספרו הקדוש רק שמא יכוון במעשיו לשום איזה פניה שהיא משגת לעובד ה' יותר מהכל כמו שזכר כמה פעמים ולכך מזהיר אותו תחלה שאם תהיה במעשה העבודה יזכירוך ליחד לבבך לה' ואח"כ אם תהיה במעשה העולם שאם אין קמח אין תורה יזכירוך לחשב עם נפשך שתעשה כל מעשיך לשם שמים וכן כולם עד גמירא שאם תתרחק עוד יותר מזה יזכירוך תיכף לבל תתעלם וחשוב לקדמותך ולכך לא זכר דבר מאהבת ה' כי מי שיש בו כל המדרגות בלי ספק שיש בו אהבת ה' ואם חסר אחת מהנה לא יתכן האהבה כמו שנתבאר בשער ע"ה פרק ג' כנ"ל:

והאלהים יורנו על עצמו הוא אומר:

ואותך ואותי ואת זרעי וזרע זרעי את דרך עבודתו מעתה ועד עולם אמן ואמן:

יריבך לשון שכלך לסכלך למ"ה. כל עניני המריבה שתתעסק בהם לא יהיו אלא שלשון שכלך יריב עם יצרך הרע שהוא הסכל הטפש בך כדי שתשוב מזדון לבך עכ"ל:

סחה דחה:

פני אל הי אזי תראה בחשקך כו' פי' כשתחזיק בחשק לבך באהבת הש"י תיחד יחידתו באמת:

לצורך ליוצרו אזי תוכה לראות פני אל חי וליהנות מזיו השכינה ותזכה לרוח הקודש כמ"ש לעיל אנשי המדרגה הזאת קרובים מכל אדם אל מדרגת הנביאים וכו'. וסיים ביחוד האל ע"ד נעוץ סופו בתחלתו. וכמ"ש בהקדמתו כי ממנו התחלה ואליו התכלה עי"ש: