מרפא לנפש, שער שישי - שער הכניעה ח

אבל אם הכניעה סמוכה למדות הטובות רצה לומר מי נתלה במי האם מחמת שיש באדם שאר מדות הטובות יוכל לבא למדת הכניעה או לא שהכניעה הוא העיקר ועל ידי הכניעה יוכל לבוא למדות הטובות:

שיתנצל לו ממדת האדנות כלומר כל זמן שלא פירש האדם ונאצל מאתו כל מדה ממדות האדנות והגאוה והגדולה אזי איך יוכל לעבוד את ה' מאחר שהוא גם כן אדון ואיננו ראוי לעבוד אחרים:

כי משער המצטרף אשר כו' רצה לומר כי זה הדבר שנתבאר הוא ממאמר המצטרף אחד מעשרה מאמרות שנתבארו בספרי ההגיון וכבר בארתים בפ"ז משער היחוד ע"ש ופירוש שער המצטרף הוא:

אשר תתחייב כל אחר במציאת האחר כלומר אם נמצא דבר זה בשם זה דהיינו שנקרא זה בשם עבד בודאי יש לו אדון ואם נקרא אדון יש לו עבד וזה בלא זה א"א:

וכל אחד מהם בענין הקונה והקנוי אם זה נקרא קונה יש דבר שנקנה לו ואם הוא קנוי לאחד בודאי יש לו קונה ואדון. והשמות הללו מחייב הא' את חבירו בדבור א' ולכך נקרא מרע"ה עבד ה' בעבור שהיה עניו מאד מכל ב"א:

הגדולה מעטה הבורא ר"ל לבוש הבורא ומעטהו ל' עוטה אור כשלמה כי כל העולמות והבחינות ממעלה למטה הם הכל לבושים לא"ס ית' והמה תהלתו וגדולתו ע"כ ראוי לכנותו בשם זה ה' מלך גאות לבש והדברים עתיקים ע"כ אין ראוי לאדם ללבוש בלבוש קונו ית' ויתעלה:

ואין מדה טובה למאמין עד שיפרע החובה חייב האדם לפרוע העיקר והחיוב לקיים כל מצות ה' ואח"כ יוכל להוסיף מנדבות לבו לעשות משמרת למשמרתו כמ"ש לעיל אין התורה מתקבלת עד שתפרע החובה ע"ש הנה שמוע למצות ה' טוב יותר מלהקריב זבחי נדבה:

ולא תתקיים לו הטובה מדה טובה שזכר. או שצ"ל ולא תתקיים החובה:

אלא באומן כניעתו ר"ל כשיאמין ויתאמת היטב שהוא נכנע אז יוכל לעבוד את ה':

וזה מחייב ר"ל ומזה מוכח שתהיינה כו' וז"ל שערי קדושה אע"פ שהיראה כתיב בה הן יראת ה' היא חכמה וכתיב יראת ה' היא אוצרו אחז"ל כי היא עקב אל הענוה כמ"ש עקב ענוה יראת ה" עכ"ל כמ"ש ויבקשו פני וישובו מדרכיהם הרעים אני אשמע וגו':

נכנעו לא אשחיתם ברחבעם כתיב כשעלה עליו שישק מלך מצרים: