מרפא לנפש, שער שישי - שער הכניעה ד

נבזה בעיניו נמאס פי' הרד"ק אע"פ שהוא הולך תמים וכו' אינו מתגאה בזה אלא הוא נבזה בעיני עצמו כו' וכל המזמור נאמר בהנהגה שבין אדם לחבירו כמ"ש ולא עשה לרעהו רעה וגו':

יהלמני צדיק וגו' פי' רש"י טוב לי שיוכיחני וייסרני נביא אמת וצדק שכל מהלומיו ותוכחתו חסד. יהלמני פי' יכה אותי:

וגמול טובתו פי' ולגמול על טובות הש"י:

והד' כשמספרים בגנותו כו' כדי שישוב אליו כמ"ש ויגל אזנם למוסר ויאמר כי ישובון מאון פי' רש"י במה שמייסר הצדיקים בזה מגלה את אזנם שיקבלו מוסר וכאלו אומר להם שישובו בעונם. ור"נ פי' ויגל אזנם ע"י ששומע גנותו יקבלו מוסר:

כי רוב הממון כו' לטובה מאת הבורא יתברך ר"ל או שהוא לטובה או לנסיון:

מהתעסק בה בהטובה:

אם שמתי זהב כסלי פי' מבטחי ומחשבתי. כסל ל' מחשבה. או אם אמרתי לכתם אתה מבטחי. כתם קבוצות זהב ואוצרות ואמר שם אם אמנע מחפץ דלים מה שהדל חפץ ממני לא מנעתיו ויתר מה שמספר שם מנהגי הטוב שעשה בממונו:

וסימן הנסיון והמבחן כו' הוא ע"ד מש"ל בשער הבטחון בההקדמה הה' ובשאר מקומות שחייבה חכמת הבורא ית' ביצירת האדם במצב הזה ר"ל ביצ"ט וביצה"ר לבחון אותו בכמה מיני נסיונות הן ברע או בטוב כדי שיתחייב אחר זה הגמול והעונש כפי בחירתו ע"ש וכמה פעמים מנסה הש"י את האדם בעשירות וכשתראה אדם שאין לו שום הנאה מעשרו רק משמרו ומוסיף עליוי וגם איננו מקיים בו מה שהוא חייב לעשות ממנו ולהודות עליו לה' אזי תדע שעשרו הוא לו לנסיון ולמבחן ולעתיד צריך ליתן דין וחשבון וכ"כ בשער ע"ה פ"ד ומהם שלא בזה מי שחסר הטובות בו' ושמא האלהים מנסה אותו בה להראות בו שיסתר מרוע המצפון ותשיאהי הטובה כו' ע"ש:

וסימן הנקמה כו' ותמיד הוא בתענוגי עוה"ז:

מפרוע חובות הבורא ר"ל מלפרוע:

ושבח כמו ולשבח:

כמש"ה והנה ששון ושמחה וגו' וסיפיה דקרא כי מחר נמות פירש רש"י כי מחר נמות בעוה"ב הנביאים אומרים לנו מאת הקב"ה שלא יהיה לנו חלק לעוה"ב נעשה לנו הנאה בחיינו עכ"ל והוא ע"ד שאמרו ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו בעוה"ב ונמצא הראשון והשלישי שוקטים על שמריהם ואינם חסרים כל טוב עד אחריתם זה לטובתו וזוכה לשתי שולחנות ולזה משלם אל פניו זכיותיו. ולשני הוא בחינה ולאיזה דרך יהיה נוטה ואם אינו הולך בממונו בדרך הישר אזי בחצי ימיו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל:

ואמר והיה כנור ונבל וגו' ואת פועל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו. פירש"י עשו עצמם כאלו לא ראו גבורותיו:

וזאת היא הנקמה בדמות הטובה הוא סובר שלטובתו ושיתענג בתענוגים ניתן לו עשרו אבל באמת הש"י רוצה לנקום ממנו על מעשיו הרעים ויהיה עשרו לרעתו כי על הרוב הוא בועט בעשרו ועושה כל תועבות ה' בעשרו ואם היה עני ודל לא עלתה על לבו לעשות כאלה כמ"ש בשער ע"ה פ"ז מהם שלא ישים עשרו סבה להמרות הבורא ולכך המשכיל כשתבא לו טובה יראה ורעד יבא בו ויכנע פן ואולי עשרו שמור לו לרעתו:

והעולם מקבל כחפצו שכל עניני העוה"ז ותענוגיו הוא מקבל כחפצו. וי"ג מקובל כחפצו:

את דברי הספר שמצא כתוב שם יולך ה' אותך ואת מלכך וגו':

ואמר לי הבורא יען וגו' לכן הנני אוספך אל אבותיך ונאספת אל קברותיך בשלום ולא תראינה עיניך בכל הרעה אשר אני מביא על המקום הזה ע"כ:

כצדקה וכו' פי' או שמתעסק מה שהוא חוב ומצוה מתרי"ג מצות או שמתעסק מה שהוא רשות כמו תפלות ובקשות שבתהלים וכיוצא בבקשות או שמבזבז יותר ממעשר עד חומש וכיוצא שגומל חסדים טובים שהם יותר מצדקה:

במה אקדם ה' אכף אהיה כפוף הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך וגו':