מרפא לנפש, שער שישי - שער הכניעה א

ושחותה לשון כריעה ושפלות כמו שחה לעפר נפשנו:

וממדות הנפש כי היא נשמת אלוה ממעל ובמקום גדולתו ענותנותו מצאתי]:

לולא חזקת כעסי ר"ל אלמלי לא הייתי בכעס חזק היה ראוי לעשות בך נקמה גדולה מפני חטאך רק שאין אני רוצה ליתן מקום לכעס שהוא מדה מגונה ובחיק כסילים ינוח ובהפך ארגיל עצמי במדת הכניעה שהוא מעוט הנקמה אחר היכולת והכעס הוא תולדה מהגאוה כי מחמת הגאוה אם אינם עושין רצונו הוא מתכעס במהרה כמ"ש בשער הקדושה:

איני יודע עון שהוא שוקל יותר מכל שאר עונותי יותר מהכעס והגאוה והנקמה שכולם מתכונה אחת רעה יוצאין כמ"ש בספר ש"ק ולכך אמרו חז"ל בכל אחד מהן שהוא כעובד כוכבים והרחיבו בגנותן הרבה: