מרפא לנפש, שער שביעי - שער התשובה ז

הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה פי' רש"י גוררים יצה"ר עליהם מעט מעט בתחלה בחבלי השוא כחוט של קורי עכביש ומשנתגרה בם מתגבר והולך ונעשה כעבות העגלה שקושרין בה הקוץ למשוך עכ"ל:

וראוי שתאכל לידיעת הבורא במה שאתה צופן כלומר מה שיש במצפונך יודע הבורא:

כמ"ש בפרשת הדבר אשר היה וגו' והיא הפטרת משפטים עיין בכל הענין שם:

ובתוכחה אשר כתבתי בסוף זה הספר תמצא ג"כ החרוז הזה המתחיל נפשי הכיני צדה כו' עד כן איש נודד ממקומו עי' בסוף הספר שהעתקתי מס' שבט מוסר פ"ז:

ואמרו רז"ל בתענית דף ט"ז:

אדם שיש בידו עבירה פי' רש"י גזל:

ואינו חוזר בו לשלם את הגזל כו' ואמרו במשנה סוף יומא עבירות שבין אדם למקום יו"כ מכפר עם התשובה עבירות שבין אדם לחבירו אין יו"כ מכפר עד שירצה את חבירו ע"כ: