מרפא לנפש, שער תשיעי - שער הפרישות ז

וגרו בה בימי יוסף כשבעים שנה בשלוה כי יוסף בן ל"ט שנה היה כשירדו יעקב ובניו למצרים וכל ימיו היו ק"י:

השמעיות המצות שאינם מצד השכל נקראים שמעיות:

הפרישות הראויה להם כי ה' לא רצה להכביד להם:

והסמוך לו והדומה לזה והקרוב לזה ממותרים:

ע"כ הוצרכו להפנות ממנה מעניני העוה"ז בעת שעושין לעיה"ב. כלומר מאחר שאין יכולת בידים שיהו עוסקים בעניני העולם הזה וכוונתם לש"ש ולעשות שניהם כא' אבל הקדמונים עשו שניהם כאחד וכל מעשיהם היו לש"ש כמ"ש אביך הלא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה אז טוב לו:

תחת תוכחתי לך ר"ל בתוך שאר תוכחתי שהוריתי אותך שמתי ג"כ התוכחה הזאת:

ובינותם מנופצות מפוזרות כמ"ש לעיל המקום יצילנו מפזור הנפש או שהוא מלשון ככלי יוצר תנפצם ור"ל נשברים:

והחודרות מן הנשים לא זו שהנשים כשרות יורישו אותו אלא אף גם הנשים שהחביא אותם חדר בחדר והן הזונות הן יורישו ממונו כנ"ל לפרש וכ"כ (ביחזקאל כא) היא חרב חלל הגדול החודרת להם ופרש"י החודרת להם בכל אשר תצאו תרדף אתכם בחדרי חדרים כו' ע"ש:

קובר כל איש מהם אביו ובנו כו' כלומר שרואה זקנים ממנו ונערים ממנו אעפ"כ אינו משים על לבו יום מיתתו ואינו עושה מעשה הקיום לנצח לעולם הבא:

ומה תאמר בתוך שאבדו שתי קצותיו משל ודמיון לצרות ופגעים המתרגשות בעולם מכל הצדדים וישאר התוך והאמצע גלמוד ערירי אין לו עזר וכן אשר מתו אבותיו ובניו והוא נשאר לבדו ואין לו להשען אלא על אביו שבשמים:

ונוכח בה ל' תוכחה ומוסר ר"ל ונתיישר בה בדרכי היושר או נוכח בהם לקחת מוסר מן הרשעים והכסילים שבודאי רעה תבא עליהם:

כמה בינם ובין אנשים כו' כלומר כמה מעלות טובות יש בין האנשים שעבדו יצרם שזכר לעיל. ובין אנשים אשר ברו מלפניהם. מל' בר לבב:

חוביהם מצפוניהם כמו טמון בחובו מלשון המקרא ונחבתם שמה:

ועיניהם נחות שבעלי התאות עיניהם משוטטות תמיד לתור אחרי הדברים הערבים ההם מה שאין כן אלו עיניהם נחות:

והם בזכר האלהים כו' אע"פ שהם בבדידות משתעשעים בזה מה שהם זוכרים את ה':

ומודים על טובתו שהכל טוב אצלם:

קרבו אל העיון המחשבי כו' ר"ל קרוב אליהם כל הדברים שדרך ב"א להתלמד וליגע עליהם כגון העיונים בהם במחשבה ועיון שהוא בחכמת המנין והעצות טובות את הכל קל בעיניו וקרוב אליו כמו שכתוב לעיל:

קרעו מסך הראות כו' מה שהוא צפון ונסתר מנגד שאר בני אדם הוא יכול לראות ולדעת כאלו קרעו והסירו המסך המבדיל:

ביגיעה כמו שאמרו חז"ל יגעתי ומצאתי תאמין:

ולא איחרם אורך קצם לא אמרו מתר נעשה כי עדיין יש זמן רק עשו כל יום את חובו הפך כח בעלי המשכנות שבטחונם באריכות ימיהם סבה לאורך תאותם וסבה לקוצר תאותם בעניני אחריתם כמ"ש לעיל ע"ש:

קרואי לשון קרואי העדה:

ולוהגי דוברי:

אין טורד אין שום טרדה אחרת שיוכל להטרידם מזכור את האלהים:

התנכר להם העולם כאיש נכרי שלא יכירו את בגידתו כדי שילכו אחריו אבל הם הכירוהו היטב ויודעים שהעוה"ז הכל הבל והשליכוהו כי לא נעלם מהם בגדו ותרמיתו:

לבש להם בגדי חמודותיו ר"ל אף שלפעמים אינם חסרים מטוב העוה"ז אעפ"כ אינם בטוחים בו כו':

ויחשבוהו שולל שלסוף יבא העת וישלול מהם הכל או שהטובות יהיו לנקמה כמ"ש לעיל:

והתרפה להם לפעמים ישיגו כל תאוה במעט יגיעה והשתדלות ברפיון ידים והוא מעשה היצר כדי שילכו אחר ההבל ויהבלו ולסוף נופלים בעבודה קשה אבל החסידים ההם לא האמינו בזה. או ר"ל שהעולם אחרי ראותו שלא נמשכו אחריו קצף עליהם והתרפה מהם שלא לתת להם חוקם כדי שעי"כ יזדרזו להמשך אחר עסקיו אמנם לא שוה לו כי הם מצאוהו מוכרח לתת להם הצורך ההכרחי גם בזולת טרדא. פ"ל:

וימצאוהו מוכרח לתת לכל איש די מחסורו כפי שנגזר עליו מהש"י:

שחק אליהם כו' כמה דברים הם כפולים כאן כי כן דרך בעלי לשון והמליצה ישרה לחזק הענין במלות שונות וכן תמצא בתהלים משלי איוב:

ואין לו ר"ל לעולם:

אשרו אל האלהים ואושרו הוא ע"ד הבא לטהר מסייעין אותו. או אשרו לאחרים אל אלהים ואושרו גם הם:

הצטיידו היראה כו' אפשר שהוא מלשון צד ציד שצדו יראת ה' כמה פעמים בדרך רעה שהיה להם צער ויגונות עי"ז והם לא הניחו בשביל זה וניצולו וה' הצילם מכל רע. או שניצולו בזה מדינה של גיהנם או שהוא מל' צדה לדרך והיא היא וכה"א והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד:

האלהים יורנו אנחנו וגם אותך הלומד זה והמסתכל בדברים האלה את הדרך הישרה:

ויטה אותנו אל נתיב ההצלחה ברחמיו ורוב חסדיו. אמן: