מרפא לנפש, שער תשיעי - שער הפרישות ו

ומהם צום משה ארבעים יום כו' וזה ראיה מי שירצה לגשת אל ה' שיותר טוב לו הפרישות מן התענוגים דאל"כ שהאוכל טוב יותר היד ה' תקצר לזון שם את משה בהר וכן אליהו ומאי רבותא שאמר הכתוב לחם לא אכל וגו' אע"כ שהפרישות צורך לזכך החומר וכן כל מה שהביא הוא עד"ז:

שהם החזקים שבסבות העבירות כמ"ש כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על כן שכחוני והוא גמרא דברכות פ"ה ואמרו עוד שם ר"נ ברבי יצחק אמר מהכא ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך ורבנן אמרי מהכא וישמן ישורון ויבעט:

טרם אענה למ"ה. הרב מפרש מלת אענה לשון עינוי ותענית כלומר טרם עניתי הייתי שוגג ונכשל בעבירות:

טוב לי תורת פיך וגו' גם זה מן הפרישות שיפרוש אדם ממה שידרוש אחר הזהב והכסף וידבק בתורה עכ"ל:

וזהו הטוב שבמנהגי הפרישות למ"ה. ע"ד שעשה דניאל הוא הטוב שלא עשה הפרישות לתועלת עצמו לבד רק לתועלת כל ישראל ולתועלת עבודת השי"ת שהתפלל שיגאלו ישראל ושיבנה בית המקדש כדי לעבוד את ה' עכ"ל. ואפשר לפרש שזה הטוב שבפרישות שלא לפרוש מכל וכל רק כמו שעשה דניאל שלא אכל לחם חמודות ויין לא שתה אבל שאר דברים אכל ושתה וכמ"ש בפ"ג ע"ש:

כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ושישמח בחלקו ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים וגו' ואמר שם מתוקה שנת העובד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון:

כי הילדות והשחרות הבל ורישא דקרא שמח בחור בילדותך וגו' ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט וגו' וזכור את בוראיך בימי בחורותיך עד אשר לא יבואו ימי הרעה וגו' ואמר שם סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם ע"כ:

במסכת אבות יש גורסין במס' מכות ויש גורסין במס' תענית. למ"ה: