מרפא לנפש, שער רביעי - שער הביטחון ו

ואם יארכו דברינו אף שנצטרך להאריך קצת בזה אין לחוש כי במקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר:

מפני שיש בזה מן הביוש כו' והם כת בעלי המשכונות רצונו לומר שלוקח משכון מאתו יתברך מהון העולם כדי שיהיה בטוח אם שנים הרבה יחיה שיהיה לו די פרנסתו עד סוף ימיו כשיהיה בידו כל טוב אזי ישלם לה' ויתן עבורם מצות ומע"ט:

באשראי בהקפה והלואה:

בגבור אפלת תאותו הב' בחירק והג' בשו"א. ר"ל מחמת שגבר עליו אפלת תאותו בעולם הזה ולכך חשך אור שכלו וכבה נר תבונתו שאינו מבין אפילו מושכל ראשון שאין שום אדם יוכל להכחיש אותו:

הטוב לך לבקש כו' מלת הטוב לך הה"א בפתח כלומר באמת זה הוא אשר טוב והגון לך לקחת משכון מרעך כו' אבל השכיר כו' עכ"ל והיא תמיהה קיימת:

ומן התימה כי עבודת העבד כו' ע"מ לקבל פרס הוא גנאי כמ"ש חז"ל:

אל תהיו כעבדים כו' נראה שדייק דבר זה מלשון המשנה שאפי' בעבדים דעלמא הוא גנאי אם עובד ע"מ לקבל פרס דאלת"ה שכך הוא המדה לעבוד לאדון בשביל פרס הל"ל אל תהיו כעבדים המשמשים כו' למה כפל לשונו לומר אלא הוו כעבדים וכו' להורות בא שגם בעבדים הוא גנאי אם עובד ע"מ לקבל פרס לכך אמר אתם אל תהיו כאותן עבדים כו' והטעם הוא כמ"ש בפ"ו משער ע"ה שאמר אחד מן החסידים אני מתבייש מאלהים שאעבדנו בעבור הגמול והעונש ואהיה כעבד הרע אם ירא ויקוה יעשה ואם לאו לא יעשה אבל אעבדנו למה שיאות לו עכ"ל ר"ל בעבור רוממותו וגדולתו ובוודאי סוף הכבוד לבא כי אין הקב"ה מקפח שכר שום בריה כידוע. ומעתה אם כך הוא בעבדים כל שכן וק"ו היאך יעיז האדם פניו לבקש משכון מהש"י לתת לו די והותר ועדיין לא עבד לו כלום מפני שאין לו תכלית אצלו ולא שיעור כי אין אדם מת וחצי תאותו בידו אם כן אף אם יהיו לו כמה מאות אלפים לא יספיקו לו ואם כן תחלת טענתו הוא סכלות גדול:

והשלישי וכו' אלא אם לא קדם עליו חוב כו' למשל אם ראובן לוקח משכון משמעון בזמן שאין ראובן חייב לשמעון כלום ואין מאמינו אזי לוקח ממנו משכון אבל אם ראובן חייב לשמעון מקודם והיה מחויב לשלם לשמעון בלא שום טענה ועתה צריך שמעון להלוות ממנו דבר איך יעיז פניו לומר לשמעון שיתן לו משכון הלא הוא חייב לו ועדיין לא שילם לו:

ואיך לא יתבייש זה כו' שיתן לו השם יתברך טובות חדשות על הישנות ועל הישנות אנו בושים שעדיין לא שילם כלום להש"י והוא מבקש ושואל מאתו יתברך טובות חדשים ויגדל ויכבד החוב עליו ולא יוכל לשלם כ"כ ואפשר שלא ישלם כלום בעבור כלות ימיו:

בחובות מחרת שתעבדי היום על הטובות העתידות. הר"נ:

ולא די לכם כו' אלא שאינכם כו' שפעמים רבות שהייתם מתעלמים מלעבוד אותו כראוי ובכל זאת לא התעלם מכם ינתן לכם כל צרככם וטרפכם:

והרביעי כו' לאחת משלש עילות. סיבות וטעמים:

תנוח נפשו במשכון הממשכן הוא במנוחה והשקט על מעותיו מפני שהוא מקוה אם לא ישלם לו ישתמש במשכון או שימכרנו:

אבל מי שיחשוב כו' תנוח נפשו מצד העולם שיהיה לו מנוחה בעולם הזה על ידי הממון:

טעותו שקר כי אף על פי שהוא טעות ליקח משכון מהש"י כמו שנתבאר מכמה טעמים אעפ"כ אם היה בטוח שהממון ישאר אצלו ולעשות בו כל חפצו לא היה טעותו שקר למשל אם לוקח משכון מאדם נכבד ועשיר שאינו מכיר אותו אע"פ שטעה ולוקח ממנו המשכון אך מאחר שאינו מכירו איננו שקר כי על כל פנים הוא בטוח בהמשכון מכמה פגעים אבל זה שלקח משכון מהשם יתברך לא די שטעה בדעתו כנ"ל אלא אף גם לא הועיל כלום בטעותו כי עדיין איננו בטוח שישאר הממון אצלו לעת הצורך שמא יפגע להממון פגע שלא ישאר אצלו או הוא ימות בחצי ימיו כמו שיקרה בכל יום:

ומה שטענו ממנוחת נפשם כו' רצה לומר ואף אם נאמר שישאר הממון אצלו ולא יפרד ממנו עם כל זה איננו ידוע שיעבוד להשם יתברך על ידי הממון כי אולי יביאהו הממון לטירדא ולצער יותר ממה שהיה קודם לכן כי המרבה נכסים מרבה דאגה:

ויגמלהו תחת המתנתו כו' בשביל שימתין לו חובו הוא משלם לו כפל מחמת חסדו וטובו בוודאי לא לקח ממנו משכון:

והבורא יתברך כו' במה שאינו עולה בדעת שישלם כ"כ שכר טוב על מצוה אחת:

אלא אחר שהוא יכול למלאות כו' דרך משל אם משכנו על מנת שילוה לו על משכון זה אלף זהובים לוקח המשכון ואם לאו לא יקח והאדם יודע שאין לו יכולת למלאות להשם יתברך עבודה וצדקה כנגד כל הטובות שמקבל מהשם יתברך ובפרט אם משלם קצת הוא בעזרת ה' יתברך כמו שאחז"ל על פסוק מי הקדימני ואשלם מי עשה מזוזה אם לא נתתי לו בית וכן אפילו חכמתו ותהלותיו הוא מאתו יתברך:

כמו שאמר אחד מן החסידים כו' בך יצדקו רצה לומר בעזרתך יצדקו: