מרפא לנפש, שער ראשון - שער ייחוד ח

אך באור אופני כו' מהו החילוק שבין האחד האמתי והאחד העובר. ר"ל שהשם הזה של אחד עובר מעליו כי לא לעולם יקרא בשם הזה שהרי אם יתפרדו חלקיו שמחובר מהם כי כל דבר שהוא מחובר אזי לא נוכל עוד לקרותו בשם אחד כיון שעתה הוא הרבה א"כ מה שהיו קורין אותו אחד איננו אמת אלא בדרך העברה ושם מושאל בעלמא כמו שמבאר והולך:

האחד מהם נראה בו הרבוי ר"ל שנראה בחוש שיש בו הרבה חלקים ואעפ"כ אנו קוראין אותו אחד כסוג האחד כו' כמ"ש לעיל פירושו:

והענין השני כו' הנאמר על האיש האחד לא מתרבה כו' אין זה כאיש אחד האמור לעיל שנראה בו הריבוי שהוא מחובר מאברים ומעצמות ומגידים וכאן מיירי באיש אחד ר"ל פרט אחד כמו חתיכה אחת או אבן אחת שלפי הנראה הוא דבר אחד באמת אבל מ"מ הוא רב בעצמו מפני שהוא מחובר כו':

והוא מקבל ההויה וההפסד ע"כ יש בו שני כחות כח ההויה וכח ההפסד:

והחילוק והחיבור והפרידה כו' ע' למ"ה מש"כ בזה החילוק שיש בין שמות האלו ואפשר שהם שמות נרדפים כמו משפטי ודיני עיין שם באורך:

א"כ הריבוי ישיג כו' מפני כו' נראה שצריך לגרום כך א"כ הריבוי כו' מכל מה שספרנו. א"כ הוא ג"כ מקרה מפני שהם כנגד האחדות ור"ל אם כ"כ רבוי יוכל להשיג לדבר הזה שקראת בשם א' דהיינו ההויה וההפסד כו' א"כ כ"כ הא' הנאמר עליו הוא ג"כ מקרה כמו הראשון שנזכר מפני שכל ענינים האלה מהריבויים הם כנגד האחדות כי האחד הנאמר כו' דאם לא נגרוס כן עירוב דברים יש כאן אבל עכ"פ כך פירושו:

אך האחד האמת כו' והשני בפועל נמצא במציאות:

וטעם האחד המניני ר"ל ופירוש האחד המניני כמו טעמו וראו וכן עד עשרה ואח"כ ישוב אל האחד ר"ל נעשה מהעשרה אחד כמו עשרים אחד ומאה אחד ואלף א' כי הם תחלת המנין למה שלאחריהם מן העשירית כו':

אך המנין הוא מורגש ר"ל הדברים הנמנים הם מורגשים בחושים והאדם המונה אותם יוכל למנותם במחשבתו ואינו מוציא אל הפועל:

והענין השני אשר הוא א' אמתי כו' קאי אדלעיל על מה שכתב שהאחד האמת יאמר על שני פנים כו':

הוא אחד אמתי נמצא בפועל והוא הבורא יתברך שהוא אחד אמת והוא ית' נמצא בפועל כי ההעדר לא יעשה דבר כמו שיתבאר לפנינו:

אשר לא יתרבה כאחד המניני שאע"פ שהוא במחשבה ג"כ אחד אמת אבל יוכל להתרבות ולהשתנות ולהתחלף אבל הבורא יתברך לא יתרבה כו' כמו שיתבאר בפ' שאחר זה:

ואין לאחד האמתי תחלה ולא תכלית. כי הוא קודם ההתחלה לזולתו אחריה ר"ל שקודם שנשתנה היה כך ואח"כ נשתנה לזולתו אחריה לדבר אחר א"כ על כרחך יש בו שני כחות וי"מ כי הוא קודם ר"ל השינוי שזכר יש בתוכו הכח הזה של השינוי קודם שיתחיל להשתנות לצורה אחרת שאחריה למה שהוא משתנה אח"כ וא"כ ע"כ יש בו שני הכחות מה שהוא עתה והכח למה שיוכל להשתנות עכ"ל ובמ"ה פירש בענין אחר ע"ש:

ואם יאמר אומר שהאחדות בא' האמת ג"כ מקרה מאחר שהוא בעל תואר ומדה. נאמר לו כי ענין האחדות הרחקת הרבוי ממנו וכו'. כמו שיתבאר זה היטב לקמן בפרק עשירי ר"ל שתבין מהם ריחוק שכנגדם ממנו וכל המדות שיתואר בהם הבורא יתברך הוא הכל בדרך שלילה כמו שיתבאר שם: