מרפא לנפש, שער ראשון - שער ייחוד ב

אמר המחבר אך על כמה פנים מתחלק יחוד הבורא ועתה הוא מפרש מאין יצאו חילוקי דעות ביחוד הבורא כמ"ש בפרק א' ואמר בעבור שנתפשטה מלה זאת של יחוד שמשתמשים במלה זו תמיד והורגלו בה הרבה בשאר דבריהם וצרכיהם:

אנשי היחוד המאמינים ביחודו של עולם:

עד אשר שבה אצלם כו' הרגל נעשה טבע אצלם עד אשר שבה ונהיה המלה הזו בפיהם:

ממלות התימה כשהם תמהים על שום דבר הן דבר טוב מאד או רע מאד אומרים עליו שזה הדבר יחיד בטובו שאין כמוהו בעולם וכן בצרה גדולה צועקים שאין כמוהו ואין אחדות כמוהו וא"כ קוראין אותו בשם אחדות גמורה אשר לא כדת שהרי אין אחדות אמתי בעולם בלתי הבורא יתברך לבדו וגרם להם זה סכלותם שלא הבינו האמת מן השקר כנ"ל לפרש והר"ן מפרש שכוונת המחבר כאן כמ"ש בשער אהבת ה' פ"ו שכתב על אותן שמזכירין שם שמים לבטלה בגדופיהם והם מכוונים בזה להפליא ולהפליג בגדופיהם כו' ע"ש וכן אמר כאן שבכל דבר הן טוב או רע מזכירין יחוד האל ושמו יתברך לבטלה ואינם יודעים מה הם אומרים מפני הסכלות והעצלות כו' ע"ש והבוחר יבחר:

ויספרו אותו במדות אשר לא תאותנה אשר לא יאותו לספר ולתאר את הבורא באותן מדות שהם מספרים אותו בהן. והוא לשון ראוי ונכון כמו בזאת נאות לכם:

והבינו ענין הבורא והנברא שהבינו שע"כ יש הפרש והבדל בין הבורא ובין הנברא שאם הבורא יסופר באחדות האמתי נמנע הוא שהנברא ממנו יהיה ג"כ אחד כמותו וכן להיפך שהנבראים מהם רב בעצמם כמו שנראה שהם מחוברים משני דברים ע"כ הבורא איננו רב כמותן כמו שיתבאר לפנינו:

ומה שהוא מתבודד בו ומה שראוי להיות בו לבדו שאין לשום ד"א מדה זו מה שיש בו יתברך:

נביא הדור בטבעו דבר מבואר הוא שהנביאים רואים ושומעים ומשיגים דברים נפלאים בעיניהם הרוחניים כאילו ראו ושמעו אותן בחושיהם הגשמיים מה שהפילוסופים והחכמים מבלים רוב ימיהם לבא עד תכונתם ואפשר שלא ישיגוהו לעולם כמו שהאריך בזה בעל ספר הכוזרי ע"ש וראוי שתדע שאנחנו המאמינים באלהי אברהם יצחק ויעקב ומשה דור אחר דור שהם ראו הכל ושמעו דבריו בסיני הוא כאילו אנחנו ראינו ג"כ בעינינו כי בודאי לא נחלו לנו אבותינו דבר שקר ואין בו מועיל כמ"ש וכ"כ הכוזרי מ"א פי' כ"ד שהקבלה הנמשכת היא כראות העין ע"ש:

או ויפילוסוף המובהק ר"ל חכם מובהק אף שלא נחל התורה מאבותיו שבלשון יון ולשון ערבי קוראים לחכמים פילוסופים כך מצאתי:

ובעבור זה מתחלק היחוד כו' ר"ל מפני שהרגילו האנשים הסכלים לזכור בכל עניניהם מלת יחוד והאחדות לכך יוצאים מזה כמה חילוקי דעות כמו שמפרש וכמ"ש בפ"א בקיצור:

והחלק השני כו' על ידי הקבלה מפני שהוא מאמין כו' כי ידוע כל אדם שלא נחלו לו אבותיו ורבותיו דבר שקר שאיו בו מועיל ובודאי הגמור למדוהו ומסרו לו מבחר הדברים האמתיים אך לפעמים שלא פירשו לו רבותיו כל הצריך לו לאמונתו אפשר שיטעה ולא יכיר. ואפשר שרבו גם כן לא ידע דרכי הראיות וטעה ג"כ בקצת דברים וזה נמשך אחריו כעור אחר עור כמ"ש הראב"ד בהשגותיו שהיו כמה גדולים מאנשי אמונתנו שהאמינו שיש ח"ו באלהות דברים גשמיים שפשט הכתובים התעה אותם ואף שהוא עון פלילי ולהרמב"ם בכלל אפיקורוס יחשב:

בגומץ פירש הרד"ק פחת גדול לשון גומא:

דברי המשנים פירוש המשנים דברי אלהים חיים ובס"א דברי האפיקורסים וטענותם. (לשון מנוח הלבבות):

והחלק השלישי כו' עיין בפ"א:

וידעת היום והשבות וגו' פירשתי לעיל ע'"ש: