מרפא לנפש, שער חמישי - שער ייחוד המעשה ד

אבל מפסידי יחוד המעשה כו' ע"י שלשה דברים האלה יבא הפסד וכליון במעשיו שבוודאי אינם לש"ש והוא מפרשה אחד לאחד:

ואם יעשה כו' כוונתו בהם מי שיירא ויקוה מבני אדם בלבד ר"ל כמו מי שירא מב"א ומוכרח לעבוד אותם כן זה שאינו יודע את האלהים ועושה שום מצוה בוודאי כוונתו ג"כ לב"א שהרי אינו יודע את האלהים. וי"ג מה שירא מב"א:

ועובד בני אדם ולא הבורא אותם אותם קאי על כלל העולם:

איננו מוזהר ע"י נביא רק מעשה אבותיהם בידיהם. ומי יברר לו עתה הפסד אמונתו באותות:

אבל המחניף כו' במה שקבל מן המצות ומן אבותינו דור אחר דור וקבלו עליהם ועל זרעם לאשר ולקיים כל התורה שהזהירה אותנו לעבדו לבדו ולא לעבוד זולתו:

עובד מי שממרה את האלהים שפעמים מחניף לרשעים ולכל מי שרוצה למצוא חן בעיניו הוא מחניף לו לכן אין תכלית לנעבדיו ג"כ:

אך מי שאינו מבין מצות ה' כו' ור"ל אם הוא עם הארץ ובור איך יוכל לעבוד את ה' בשלימות כיון שהוא מסופק אם הוא מחויב במצוה זו אם לאו ואף אם עושה הוא רק מצות אנשים מלומדה ועושה ג"כ בשבילם ולא לש"ש וכמ"ש חז"ל אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד:

ואם הוא יודע כו' אף שהוא יודע כו':

אבל הרהור היצר שהוא השלישי ממפסידי המעשים כמו שזכר:

אחד מהם מחשבות כו' מה שמכניס היצה"ר מחשבות רעות בלב האדם שיהיה מסופק באמונתו ובדברים האמתיים כמו התורה והנבואה ושכר ועונש ודומיהן כמה שיתבאר ועי"ז פורק ממנו עול תורה ומצות:

והחלק השני שהוא בא עמו וכו' ר"ל אם הוא חכם בתורה ואינו יכול לו לשבש עליו באמונתו הוא מכניס לו הפסד וכוונות רעות בחכמתו ובתירתו בטענות שכלות מזוייפים כמו שמבאר באורך השני חלקים בפ' ה' שלפנינו בטוב טעם ודעת: