מראית העין על יבמות סז.

המזכה לעובר וכו'. כתוב בשיטה קדמונית כ"י וז"ל מעשה היה בלוניל לפני הראב"ד ז"ל ולפני זקני הרב רבינו משולם ז"ל ולפני הרב רבינו שמואל בר משה ע"ה באחד שנתן מתנה לבן קודם ארבעים יום ליצירתו והיה מחלקת ביניהם יש מהם שאמרו שהמתנה מתנה הואיל ודעתו של אדם קרובה אצל העובר ויש מהם שאמרו שאין המתנה מתנה כיון דמ' יום קודם יצירתו מיא בעלמא הוא ונגמר הדין על פי רובם שהמתנה מתנה ולאבא מארי ז"ל הוה מסתברא כמ"ד שאין המתנה מתנה עכ"ל ועמ"ש הריטב"א ז"ל בחידושיו והרב המאירי ז"ל בפסקיו ע"ש. והרב נמוקי יוסף פרק מי שמת משם הריטב"א ז"ל כתב דיש אומרים דדוקא לאחר מ' יום אבל תוך מ' יום מיא בעלמא הוא והוי כאלו לא היה בעולם שלא תקנו בו כלום והכי מסתברא עכ"ל הרב הנמק"י ז"ל משם הריטב"א ז"ל. ומרן בב"י ח"מ סימן ר"י הביא משם הרב העטור דאפילו תוך מ' יום של יצירה אלא דבעינן הוכר העובר וכתב על זה מרן וז"ל ונמוקי יוסף כתב בשם הריטב"א דמסתברא כדברי האומרים דדוקא לאחר מ' יום אבל תוך מ' יום מיא בעלמא הוא ולי נראין דברי בעל העטור עכ"ל מרן ז"ל. ויען בשני דפוסים חדשים כתוב הלשון כמו שהבאתי לכן הגם דהוא פשוט אומר דהוא ט"ס במה שהביא משם העטור דאפילו תוך מ' יום של יצירה אלא דבעינן הוכר העובר והוא ט"ס וצ"ל לא בעינן הוכר העובר וכן הוא בספר העטור דף נ"ט ע"ג ופשוט: ועין רואה דמרן כתב דנראה לו כהעיטור. וכיוין רבינו ז"ל למעשה רב שעשו הראב"ד ורבינו משולם ורבינו שמואל בר משה ורבים אשר אתם חכמי לוני"ל וביטלו דעת החולקים כמו שהבאתי מדברי השיטה כ"י. והרב שפתי כהן כתב דנ"ל כהריטב"א ואפשר דאם היה רואה מה שעשו מעשה רבוואתה קמאי כהרב העטור גם הוא הוה נקיט הכי. ועיין בהרמ"ה ז"ל דף רי"ד ע"ג ע"ש: אחרי כתבי ראיתי להרב מהר"יקש ז"ל בהגהותיו שכתב שם בח"מ סימן ר"י ס"א וז"ל ואפילו תוך מ' יום קנה והוא שהוכר העובר עכ"ל ונראה שנסחת הב"י שלפני הרב ז"ל היה כנסחתנו ונמשך אחר נסחא זו וע"פ זה כתב תוך מ' והוא שהוכר וכו' וקשה על הרב ז"ל איך לא הרגיש שהוא ט"ס דהוכר העובר ודאי הוא אחר מ' כמו שנראה החוש"ה אל העי"ן וכמבואר לקמן בפרקין דף ס"ט ושאר דוכתי. והרי לשון זה הוא מהרב העטור ושם כתיב ולא בעינן הוכר העובר וכמו שכתבנו בסמוך: הן אמת דגם לפי נסח אשר הוא בעטור אינו מתישב כל כך דכיון דכבר כתב דאפילו תוך מ' יום אמאי אצטריך לומר ולא בעינן הוכר העובר. הרי הוכר עוברה הוא אחר מ' ודאי. ואפשר דהכונה דלא בעינן מ' יום וכ"ש דלא בעינן הוכר העובר א"נ אפשר דהרב העטור ידע דיש סברות לכאן ולכאן להכי כתב מסתברא אפילו בתוך מ' יום של יצירת הולד. ונתן טעם לא בעינן הכרת העובר כלומר אל תתמה שאמרתי אפילו בתוך מ' יום שהרי לא בעינן הכרת העובר כלומר לכל הדברות כ"ע מודו דלא בעינן הכרת העובר. וכיון שכן מסתברא אפילו תוך מ' דאי הוא בעינן הכרת העובר אז אפילו אחר מ' לא מהני דבעינן הכרת העובר אבל מאחר דלא בעינן הכרת העובר מסתברא דאפילו תוך מ' דדעתו קרובה אצל בנו ודוק היטב: