מראית העין על תמורה טז.

מיד תשש כחו של משה ונשתכחו ממנו ש' הלכות ונולדו ת"ש ספקות וכו'. אפשר לרמוז כי הוא היה סיבה אשר תשש כחו של משה לכך לקה תשש תש ספקות ש' הלכות שנשתכחו. ובמ"ש בסמוך דנשתכחו ג' אלפים הלכות כתב הרב עיון יעקב דמ"ש כל השונה הלכות בכל יום הוא ק' הלכות ביום ושלשים יום בימי אבלו של משה נשתכח בכל יום ק' הלכות הם ג' אלפים הלכות ובזה ישב ודרש מה שתקן דוד הע"ה ק' ברכות עש"ב והגם דאין משיבין על הדרש. מ"מ במטו מיניה דמר עמו הסליחה דמיעט בזכות ישראל דהעיקר הוא כפשטו שונה שתי הלכות בכל יום וכן כתב רבינו בעל המנהיג דהוא חד מרבוותא קמאי דקמאי דכל הלומד שתי הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העה"ב והביאו הרב מהר"ש בן הרשב"ץ ז"ל בתשובותיו סימן נ"ב והסכים עמו וכתב דכשילמוד שני דינים מהרמב"ם סגי. ועוד אמרו בתנחומא פרשת בשלח שונה שתי הלכות שחרית ושתי הלכות ערבית מעלין עליו כאלו קיים כל התורה וקיים והגית בו יומם ולילה. והגם דקאמר שתים בשחרית ושתים בערבית זהו למעלה אחרת כאלו קיים כל התורה אמנם מהא שמעינן דכל השונה הלכות היינו כפשטו שלא כמ"ש הרב עיון יעקב ז"ל דהפירוש הוי כפשטו שתי הלכות בכל יום ובזה מובטח שהוא בן העה"ב. ואפשר לומר כי יען תורה לשמה פירש רבינו האר"י ז"ל שהוא לבנות פרצוף לאה. ותורה שבע"פ היא כנגד מ' והלכה הוא ה' כלה לכן שתי הלכות כנגד לאה ורחל ליחדם ודוק כי קצרתי ויען כי הוא מכוין ליחדם והיחוד הוא להמשיך מאו"א בסוד אחותי בת אבי ולהמשיך ללאה מיסוד אבא והכל על ידי אימא שהוא בחינת עה"ב לכן מדה כנגד מדה מובטח לו שהוא בן העה"ב וא"ש ההי"ב:

אם ברך תברכני בתורה וכו'. אפשר לומר שאני אתחיל ואתעורר ללמוד בתורה ואתה תגמור בעדי דכך היא המדה וז"ש אם ברך שאני אתחיל להשתדל להתברך ועי"כ תברכני בתורה והרבית גבולי בתלמידים שגם זה אני אתחיל ליקח תלמידים ואתה בטובך תרבה גבולי. והיתה ידך שלא אשכח תלמודי ידך גימטריא שם בוכ"ו היוצא מפסוק בכל ובידך כח וגבורה והוא פנים דאהיה. לבלתי עצבי שלא ישגבני יצה"ר מלשנות שהיצה"ר מצד סט"א פ' שהיא מקור העצבות ויללה וז"ש לבלתי עצבי שלא ישלוט העצבות שהוא היצה"ר בי שלא יבטלני מללמוד ואהיה עניו ובמקום עצבי אהיה עקב גימטריא עצבי וכתיב עקב ענוה יראת ה' שאהיה מרכבה לשכינה:

ועשית לי מרעה. שלא יהיה בי מיחוש ראש ומיחוש אזנים ומיחוש עינים. אפשר לרמוז מרע"ה הוא ר"ת מיחוש ראש עינים האזן:

מיד ויבא אלהים את אשר שאל. פירוש שאף מדת הדין שרומז שם אלהים הסכים לתת שאלתו כהוגן. ומ"מ קראו שמו עתניאל שענהו אל כמו שאמרו לעיל והוא מענותנותו לומר שענהו אל מדת חסד ורחמים ולא מן הדין:

בשעה שעני הולך אצל בעל הבית וכו'. הראשונים פירשו פלוני זה עני ורש נפגשו עושה כולם ה' במ"ש רבינו האר"י זצ"ל שיכוין בצדקה ליחד השם הקדוש הויה כי זרוע העשיר כנגד ו' וה' אצבעותיו נגד ה' והפרוטה נגד יו"ד וה' אצבעות העני המקבל נגד ה' וז"ש והיה מעשה הצדקה שלום עכ"ד ואפשר לרמוז כי מ' נקרא צדקה וז"ש הצדקה שלום הוא יסוד לחבר יסוד ומ'. ואפשר ר"ת והיה מעשה הצדקה ש' גימטריא שן עם הכולל כי הצדקה מכפרת כמשז"ל ובזה הלך חט שיש בשטן נחש הלך ח"ט שנתכפר ונשאר שן שן ובזכות והיה מעשה הצדקה שלום דר"ת גימטריא שן נשבר שן הנזכר וזה רמז פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד רשע סט"א יראה וכעס שאין עבירה מכבה צדקה ונתכפר חט משטן נחש. והנשאר שן שן שיניו יחרוק ונמס שיני"ו דיקא שנשברו בכח והיה מעשה הצדקה שלום גימטריא שן תאות רשעים שהי"ל כמה חטאים והיו סוברים ליפרע ממנו תאבד כי הצדקה מכפרת אפילו על המזיד כמו שאמרו רז"ל בפירוש וא"ש ההי"ב. נחזור לקראין עשיר ורש נפגשו עושה כלם ה' ר"ל כשהעשיר והעני נפגשו שהעשיר נותן ועני מקבל אז ביניהם מתיחד שם הויה כמ"ש בשם רבינו האר"י ז"ל וז"ש עושה כלם ה' עכ"ד הראשונים ז"ל ואפשר לרמוז עשיר ורש נפגשו ר"ת עון דהצדקה מכפרת עון אפילו מזיד כמו שכתבנו מרז"ל. ועוד רמז ענו בר"ת שהעשיר יתן לו בענוה. וידע שהוא כמקריב קרבן כי ס"ת שור וכמ"ש זבחו זבחי צדק שהצדקה כקרבן. עושה כלם ה' ר"ת גימטריא ק' שיכוין ליחד המ' בעשר ספירות כל א' כלולה מי' גימטריא ק'. וס"ת עושה כלם ה' גימטריא ן' להמשיך מן' ש"ב. וס"ת עשיר ורש נפגשו עושה כלם ה' גימטריא תקנו רמז לעשירים שיקנו עה"ז ועה"ב בצדקה כי מלח ממון חסר ואמרי לה חסד וחסד ה' יעזרנו לעסוק בתורתו תורת חיים :