מראית העין על תענית ט.

עשר תעשר א"ל עשר בשביל שתתעשר. ראיתי להרב הגדול מהר"ר וידאל צרפתי ז"ל בפירוש התורה כ"י שכתב משם הראב"ד ז"ל בחידושי תעניות שאין הכונה שתקרא תעשר בשי"ן ימנית דהוא לשון עושר אלא הכונה עשר ובזה תדיר תוציא מעשרות וזהו עשר תעשר וזה מסיבה שתתעשר עכ"ד ובהא ניחא דאי כדמשמע שדורש תעשר לשון עושר הו"ל לומר אל תקרי תעשר אלא תעשר על דרך שאמרו אל תקרי ושם דרך אלא ושם וכן אמרו בפסיקתא אל תקרי אחפש את ירושלם אלא אחפש בשין לשון חירות הרי דכשרוצה לדרוש אפילו על שמאל שהוא ימין אומר אל תקרי ומדסתם הכא מוכח כפירוש הראב"ד ז"ל:

והכתיב לא תנסו את ה' א"ל הכי אמר רבי אושעיא חוץ מזו שנאמר הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת וכו'. יש לחקור מה טעם התיר הקב"ה לנסות במעשר וצדקה לדעת הטור משא"כ בכל המצות. ואפשר לומר כי גלוי וידוע לפניו תוקף היצה"ר הלוחם באדם ומונעו מלעשות צדקה דחס על ממונו וקשה עליו לתת ממונו לעניים. וכל קבל דנא מצות הצדקה היא פנת יקרת והיא חשובה ככל המצות. ועוד דבמעשה הצדקה יש עילוי לשכינה. ועוד דבזה מתקרבת הגאולה לברר רפ"ח ניצוצין וכשיושלמו להתברר תבא הגאולה כמ"ש רבינו האר"י זצ"ל ועוד משום צרת העניים כדי שירחמו עליהם ומשום כל הטעמים האלו התיר לנסות בצדקה ומעשר כדי שישראל יקיימו הצדקה. ורמוזים כל אלו הטענות בתיבת מעשר. ר"ת מונע עניים שכינה רפ"ח. מונע הוא היצה"ר הלוחם באדם ומונעו מלתת צדקה. וזאת שנית עניים כדי שירחמו עליהם וחיו ולא ימותו. ועוד בה שלישיה לכבוד השכינה כי בצדקה יש יחוד ועילוי לשכינה. ואת רב"ע רפ"ח כדי לברר רפ"ח ניצוצין ותתקרב הגאולה. ושנים מהם רמוזות בפסוק זה עצמו הביאו את כל המעשר אל בית האוצר בפירוש ושנים האחרות ברמז דהיינו ויהי טרף בביתי כמו שפירש רש"י ז"ל ויהי טרף יהי מזון מצוי לשמשי וכמו שתרגם יונתן והרי טעם אחד ובחנוני נא בזאת שהיא השכינה כלומר בעבור השכינה שיהיה לה עילוי ויחוד וס"ת ובחנוני נא בזאת הוא אתי כלומר שהשכינה תתיחד עמי. ועוד שתים ברמז האוצר גימטריא ביצר כי בעבור היצר הותר. גם רמז טרף גימטריא רפ"ח עם הכולל לברר רפ"ח ניצוצין למהר הגאולה ומפני ארבע טעמים אלו הותר ובחנוני נא בזאת. אמר ה' צבאות רמז לצבאות ישראל דרצה הקב"ה לזכות ישראל שיתכפר להם עונות אפילו מזיד ע"י צדקה: