מראית העין על שבועות יח

אמר רבי יוחנן כל הפורש מאשתו סמוך לוסתה הויין לו בנים זכרים וכו'. ובסמוך אמרינן א"ר יוחנן המבדיל על היין הויין ליה בנים זכרים. ותו אמרינן המקדש עצמו בשעת תשמיש א"ר בנימין בר יפת א"ר אלעזר הויין לו בנים זכרים. ובטרם אקרב למאי דקמן אביע אומר מאי דשאלו לי דרבים בתורה חכמי המערב שאול ישאלו העמק שאלה מה טעם נשים פטורות מסוכה ולולב והלא הסוכה והלולב הם להמשיך חסדים ומקיפים דאימא וז"א אל המלכות ומטעם זה ליחייבו הנשים לתקן המ' דשייכי גבה עכ"ד. ואני השבתי דכן יש לשאול במצות ת"ת דנשים פטורות ותורה שבע"פ היא כנגד מ' וכתב הרמב"ם ז"ל דתורה שבכתב יכולות ללמוד אבל לא תורה שבע"פ והיה צריך שבתורה שבע"פ נשים יהיו שונות דתורה שבע"פ היא כנגד מ'. גם נשים פטורות מפו"ר והרי הוא ליחד המ' עם דודה. וע"פ הפשט בתורה שבע"פ יש לומר הטעם שהתורה שבע"פ נותנת לפתאים ערמה ודעתם קלה: אמנם עד"ה אפשר לומר ונבין כמה מאמרי רז"ל ומכללם הני תלתא דסוגיין דאמור רבנן העושה דבר זה הויין ליה בנים זכרים גם אמרו פרק רבי עקיבא מדבר פארן שפרו ורבו ישראל שכל א' נתעברה אשתו מבן זכר במצות שובו לכם לאהלכם ופ"ק דמ"ק אמרו כשנבנה בה"מ שנהנו מזיו השכינה והולידו בנים זכרים גם עובד אדום בעבור ארון האלהים נתעברו חמות וז' כלותיה ח' זכרים כל א' ופרק הפועלים אמר רבי אלעזר בר רבי שמעון אם כמותי ילדו כלן זכרים אשר מכל המאמרים האלו וכיוצא בהם מבואר דזכות הוא לאדם שיהיה לו בן זכר. וזה אין צריך ראיה דעין רואה כשיולד לאדם בן זכר גיל יגיל ואם בת היתה לו עצ"ב מזריע. ולא עוד אלא שאמרו דכאשר יולד זכר כל צבא השמים אלו הן הגולי"ן ששים ושמחים. וכשתלד נקבה ירבו עצבותם ורז"ל תקנו לברך אשר לא עשני אשה. והרי יש כמה נשים צדקניות והן בעלות מזל להפליא וכל קבל דנא כמה בנים ראוי לקברן בחייהם וחבל על דמשתכחין ולא אבדין. והפשוט בזה דהזכרים חייבים בכל המצות וחייבים בתלמוד תורה ונשים פטורות מת"ת ומ"ע שהזמן גרמא. אבל אינו מתישב הענין הטב כי לפי הזמן רובא דרובא דהזכרים אינם בני תורה ואינם מקיימין מצות כתקנן והן בעון בענין עריות יותר מצוי בזכרים מבנקבות ורבות בנות צנועות וכבר אפילו האמוראים יש מי שאמר לדידי עדיפן לי בנתן מבני ובא וראה דהנשים קרובות יותר לעה"ב מהאנשים דשני עונות גדולים והם מצויים שהם ביטול תורה וקרי בכמה מינים נשים אינם מצוות והן קרובות לזכות לעה"ב ולכן על הרוב הנשים אינם באות בגלגול כמ"ש רבינו האר"י ז"ל: והנה בדרושים באנו לכלל ישוב במ"ש רבינו מהרח"ו ז"ל בספר עץ הדעת טוב כ"י דחוה חטאה מאד והנחש בא עליה והטיל בה זוהמא ומזה נמשך שהיא נדה טומאה חמורה וכשילדה בת וטמאה שבועים כנדתה אחת לה ואחת לבת הנולדה עתה. אך כשהוא זכר יען אדה"ר לא חטא כ"כ כמו חוה לא נמשכה הזוהמא אלא בערלה וכאשר יכרות הערלה ישאר הזכר טהור לכן וטמאה ז' ימים בעבורה אך הבן אין טומאתו חמורה רק ביום הח' ימול בשר ערלתו ודיו משא"כ הבת שנדבקה הזוהמא דבוק גמור והאריך בזה עש"ב ונמצא דהנקבה משכן לסט"א בנדתה כי הוא טומאה חמורה יוצאה מגופה ואמרו בזהר הקדוש דלית מסאבו תקיף כמסאבותא דנדה ולכן להיותה כלי מוכן לטומאה חמורה תדיר כל השומע שנולדה בת עלו בו עצבי"ם שבא לעולם כן ובסיס לסט"א ומשו"ה תקנו לברך שלא עשני אשה דגם היא אם צדקת האחת צנוע"ה ואת הכבוד"ה בימי נדת דוותה תטמא. משא"כ כי יולד זכר בח' ימול בשר ערלתו והרי הוא טהור ולכן כשיולד בן זכר ישמח האב ותגל האשה ושמחו כל השומעים. וא"כ זכות הוא לאדם שיוליד זכר ולכן אמרו בסוגיין דהעושה זה הויין לו בנים זכרים וכן בהר סיני ובבנין בית המקדש שנהנו מזיו השכינה ועובד אדום בעבור ארון האלהים זכו לבנים זכרים וכן כיוצא בהם: ועוד זאת אדרש ונישב החקירה דאתאן עלה כי הנה אמרו במדבר רבה פ"ג כבודו של הקב"ה עולה מן הזכרים. ואפשר כי הנה אמרו בזהר הקדוש פרשת ויחי דף רמ"ה דמ"ן הם מנשמות הצדיקים דכורין וזהו כח זכר ע"ש והנה מצות ת"ת ליחד קבה"ו גם מצות סוכה ולולב להמשיך חסדים ומקיפים מאימא וז"א אל המ' ומטעם זה אפשר דהתיקון הוא ע"י הזכרים לעורר כח דכורא כי הנשים אחוזות במ' ומשו"ה פטורות והוי ע"ד שאמרו דמ"ן הם מנשמות צדיקים דכורין כן צריך מצות אלו וכיוצא בהם שהזכרים יעוררו כח דכורא אל היחוד וז"ש רז"ל שכבודו של הקב"ה עולה מן הזכרים שעל ידם יעוררו היחוד בקיום המצות ות"ת ונשמות הצדיקים הם מ"ן ולכן הוא זכות גדול להוליד בנים זכרים ויש שמחה כשנולד בן זכר שאם יזכה יועיל לעורר היחוד וזיווג עליון ובהכי יש טוב טעם לכל המצות דנשים פטורות כי ת"ת ומצוות שהז"ג הם ליחד הדודים ולעורר כח דכורא. ומיהו אם רוצים לקיים המצות שהם פטורות רשאות וגם יכולות לברך לדעת ר"ת וסיעתו דהא מיהא הם שייכות דכל נשי ישראל אחוזות במ' כמ"ש בזהר הקדוש ובר"מ. אך בת"ת אינם יכולות מט' שנכנסת ערמה בלבם דוקא ולכן תורה שבכתב יכולות ללמוד כמ"ש הרמב"ם ז"ל וא"ש ההי"ב: ומתוך הדברים אמורים אדברה וירוח לי בסוגיין דאמר רבי יוחנן דהפורש מאשתו סמוך לוסתה והוא מתרחק מהטומאה ועשה גדר לשמור עצמו בדין הוא שיהיו לו בנים זכרים שהם רחוקים מהטומאה וע"י המילה הם טהורים וע"י יהיה יחוד עליון אם יזכו. וכן המקדש עצמו בשעת תשמיש שכל כונתו לקיים המצוה וליחד הדודים ומקדש עצמו להתרחק מהסט"א מדה כנגד מדה א"ר בנימין בר יפת אמר רבי אלעזר דהויין ליה בנים זכרים שרחוקים מהטומאה ומסט"א ומהנו ליחד הדודים אם יזכו. והיינו טעמיה דרבי יוחנן דמבדיל על היין במוצאי שבתות שמזדרז להבדיל בין קדש לחול ולשמור גדר הקדושה בכל מאי דאמור רבנן גם הוא יזכה להיות נבדל מהטומאה והויין ליה בנים זכרים. והיינו טעמיה דרבי אלעזר דאייתו ליה שיתין מיני דמא וטהרינהו והוו קא מרנני רבנן ס"ד דלית בהו חד ספק ואמר רבי אלעזר אם כמותי יהיו כלם זכרים כמ"ש פרק הפועלים. דאם יש ספק נדה ביניהם דיש טומאה תהיה נקבה שהיא נדבקת בטומאה ואם טהורות יהיו כלם זכרים שהם טהורים וגורמים יחוד עליון. ולכן במעמד ה"ס כי עין בעין ראו כבוד ה' וזהו לגלוי שכינה ויחוד עליון בכתר עליון היה להם זכות להוליד בנים זכרים כי הם רחוקים מהטומאה ומוכנים ליחד הדודים. וכן בבנין בית המקדש אשר זכו לסיהרא באשלמותא מתיחדת עם דודה ונהנו מזיו השכינה לזה זכו שיהיו להם בנים זכרים טהורים וגורמים יחוד עליון וגם עובד אדום אשר זכה ונעשה אושפיזכן לשכינה ארון האלהים ודבק בקדושה בא בשכרו להדבר בקדושה ונזכר"ו לטובה חמות וכלותיה והטהרו להביא טהורים ומועילים להרבות קדושה: ובהכי ניחא מה שנראה מרז"ל על פסוק ויהי כי החל האדם לרוב ובנות יולדו להם דהפוגם אות ברית מרבה בנות דכיון דהוא פוגם ודבק בסט"א מדה כנגד מדה ירבה בטומאה דהבנות משכן לסט"א והטומאה דבוקה בהם. וזה טעם דיוסף הצדיק ע"ה לא הי"ל בת להורות שלא פגם וזה טעם נח כמ"ש אני עני בקונטריס פני דוד פרשת מקץ אות י"ב בס"ד ע"ש: