מראית העין על סנהדרין צג:

מאי שם עולם וכו'. עיין מה שכתבתי בסוף קונטריס חיים שאל ח"ב סוף דף ל"ה ועמ"ש בחומת אנך בתחילת ספר נחמיה ובקונטריס ככר לאדן דף קצ"א בס"ד ועתה אחזור לכתוב קצת ממה שכתבתי ויש איזה גרגיר חידוש בס"ד:

הנה אמרו בסוגיין מכדי כל מילי דעזרא נחמיה בן חכליה אמרינהו ונחמיה מ"ט לא אקרי ספרא על שמיה אמר רבי ירמיה בר אבא מפני שהחזיק טובה לעצמו שנאמר זכרה לי אלהי לטובה רב יוסף אמר מפני שספר בגנותן של ראשונים וכו'. ע"ש. ויש לחקור דעין רואה דזה כמה מאות שנים ובפרט מעת שיצא הדפוס בעולם דיש ספר עזרא לחוד וספר נחמיה לחוד ולומר שהוא במקרה או בטעות לא הונח לנו דידוע דהכל מן השמים בדקדוק גמור ובפרט בעניני קדושה כאלה. ואפשר במ"ש משם הרב עיר וקדיש מהר"ר ישראל סרוק ז"ל דרבן גמליאל עבר מן הנשיאות בשביל זה אם כן בכמה זמן שלא נקרא הספר על שמו ועד אחרן הבושה והצער שסבל רבן גמליאל וכמה זמן אח"כ גם כן בזה נתקן זה הדקדוק ולכן אח"כ נקרא הספר על שמו. ומדברי הש"ס נראה דהיה ראוי דכל הספר בין חלק שהיום נקרא עזרא בין חלק נחמיה הכל היה ראוי שיקרא ספר נחמיה. ולכן אף שנתקן הדקדוק שהיה על נחמיא אינו בדין שעתה יקרא הכל ספר נחמיא דכבר זכה עזרא ונקרא על שמו ואינו ראוי שלא יזכר עזרא ח"ו ולכן מן השמים עשו שיהיה הספר שני חלקים חלק אחד יהיה נקרא עזרא מאחר שזכה כמה מאות שנים שנקרא ספר עזרא. וחלק אחד יקרא נחמיה שנתקן מה שדקדקו מן השמים עליו בכמה זמן שלא נקרא הספר על שמו ומה שנצטער רבן גמליאל לכפר מה שספר בגנות ראשונים ומה שהחזיק טובה לעצמו ומיהו כיון דמעיקרא לא היה אלא ספר אחד ונקרא הכל ספר עזרא הגם שאח"כ נחלק לשנים. אינו נחשב כי אם אחד מכ"ד ספרים. ועזרא ונחמיה נחשבים ספר אחד ממנין כ"ד ספרי תנ"ך הקדושים: וראיתי בספר חזיונות למהרח"ו ז"ל כ"י שכתב דהגיד לו בחלום רבינו האר"י ז"ל דבן ראשון מבת שבע שמת היה נחמיה התרשתא אדם גדול ולפי שמת בתחילה קודם מילה ולא זכה לשם גם אח"כ לא נקרא הספר על שמו עכ"ד ומה טוב כפי זה כי שם גימטריא ספר ולפ"ז שלא זכה לשם לא נקרא ספר על שמו. והנה לעיל פרק אחד דיני ממונות דף ל"ח אמרינן זרובבל שנזרע בבבל ומה שמו נחמיה בן חכליה שמו. והנה כתוב בחגי ובמ"א זרובבל בן שאלתיאל ופירש רד"ק שם ובריש דברי הימים שהיה בן פדיה ונקרא על שם אבי אביו. ואפשר לרמוז כי זרובבל שאלתיאל גימטריא זהו בן נולד לדוד מבת שבע עם הכולל:

ומנ"ל דגדול ממנו דכתיב וראיתי אני לבדי וכו'. כתב הרב מהרש"א ז"ל בח"א קשה דאם כן שדניאל היה גדול מהן אע"ג דאינהו נביאי ואיהו לאו נביא אימא דנחמיה נמי אע"ג דלאו נביא היה גדול מהן ומדניאל וי"ל דלא מצינו שהיה גדול מהן וכו' שוב ראיתי בפירש"י פ"ק דמגילה דאינהו נביאי שנתנבאו לישראל בשליחותו של מקום והוא לא נשתלח לישראל בשום נבואה אבל ק' דא"כ בפשיטות ה"ל להוכיח דדניאל גדול מנחמיה שהוא היה נביא ונחמיה לא היה נביא עכ"ל בקיצור. ויש להרגיש על הרב ז"ל דמייתי מרש"י ז"ל דדניאל נביא והקשה לו דהכא בשמעתין הו"ל להוכיח דדניאל גדול דהוי נביא. והרי זה תלמוד ערוך במגילה דף ט"ו דמייתי ברייתא דקתני ברוך בן נריה ושריה בן מחסיא ודניאל איש חמודות ומרדכי בלשן וחגי זכריה ומלאכי כלם נתנבאו בשנת שתים לדריוש הרי דבפירוש אתמר בלשון הברייתא דדניאל נביא ומני להו בהדי חגי זכריה ומלאכי ומותיב הש"ס מהך ברייתא תיובתא. ומאי דפריך משמעתין דהו"ל לומר בפשיטות דדניאל גדול דהיה נביא אפשר לישב דטפי ניחא להוכיח מגופיה דקרא מדכתיב והאנשים אשר היו עמי ואיהו עדיף דחזא. והא ניחא ליה מלהוכיח מברייתא: