מראית העין על סנהדרין לז.

שררך זו סנהדרין. אפשר לרמוז במ"ש פ"ק דברכות מ"ד דינא שלמא בעלמא הוא קמ"ל דדינא נמי היינו תורה הנה כי כן יש לרמוז שררך גימטריא תושיה עם הכולל שם רמז דסנהדרין שדנים לא תימא דינא שלמא אלא דינא היא תושיה וזאת התורה. ואפשר לרמוז דכונת סנהדרין לשפוט צדק ליחד קבה"ו שהוא ת"ת הרומז למשפט צדק רומז לרחל וכשדנים משפט צדק מכוונים ליחד קבה"ו משפט צדק גם לתקן לאה שבה רומז המשפט כמ"ש רבינו האר"י ז"ל כי בא לשפוט את הארץ ר"ת לאה כי ממנה המשפט עכ"ל וזהו אגן הסהר אגן שמגין על כל העולם כדאמרו בסוגיין הסהר עם ד' אותיות גימטריא לאה רחל כלומר היא מגינה על כל העולם בשכר שמיחדין לאה ורחל וא"ש ההי"ב והרב עיון יעקב כתב שדימה לטבור באומרו שררך ללמד הענוה כטבור שהוא נמוך וכו' ע"ש ולפ"ז אפשר דסהר הוא כינוי לשכינה שהיא הלבנה וז"ש שררך שהוא רמז לענוה בזה הוא אגן הסהר דהעניו מרכבה לשכינה:

התורה העידה עלינו שאפילו סוגה בשושנים וכו' ר"ל אמר מהכא כפלח וכו' ר"ז אמר וירח את ריח בגדיו וכו'. הנה באו הלימודים בסדר נכון בדרך לא זו אף זו. סוגה בשושנים ולא זו דאיירי בכשרים ות"ח אף זו אפילו רקנין שהם עמי הארץ ולא זו עמי הארץ אלא אף איזה שנראה כרשע כתיב ריח בוגדיו:

הרהרו בלביהו ועבדו תשובה. וזכות רבי זירא סייעם דגדולים צדיקים וכו' וזכותיה אהני להו דעבוד תשובה ובחייו אין ספק דכמה זמני הרהרו תשובה אבל השתא הרהרו ועבדו תשובה: והנה מהכא מקשים על מ"ש משה רבינו ע"ה הן בעודני חי עמכם ממרים הייתם ואף כי אחרי מותי דמה ק"ו הוא זה והרי הני דהוו בשביבותיה דרבי זירא דבחייו לא עשו תשובה ואח"כ עשו. וכבר אני עני בפתח עינים כתבתי בזה. ועתה נ"ל דאפשר לומר דכל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו והטעם דכנגד נפשו בקדושה מאותה מדרגה כנגדה בא לו היצה"ר מהסט"א כנודע מדברי רבינו מהרח"ו ז"ל בשערי קדושה ושם מבואר באר הטיב א"כ אין ראיה מהני דהוו בדור ר' זירא בדור אמוראים אחרונים דנפש שלהם ממדרגה תחתונה והיצה"ר שלהם לא היה כ"כ. משא"כ דור דעה ממדרגה עליונה דגם היצה"ר חזק מאד ובשלמא בחיי משה רבינו בבא שפע גדול ומורא ממנו אהני לחזור בתשובה וע"ז קאמר דאחרי מותו לתוקף יצרם יוסיפו לחטוא והוא ק"ו טוב לפי ערך נפשם. א"נ אפשר מעין זה בסגנון אחר כי אנשי כנה"ג ביטלו יצה"ר דע"ז ואף דעריות סמיוהו לעיניה ומשו"ה אחר ר' זירא הדרי הני ועבדו תיובתא. אמנם בימי משה רבינו ע"ה דאז היצה"ר דע"ז בתוקפו שפיר עביד ק"ו דלתוקף היצה"ר דע"ז לא סגי בהרהור כי הני ודו"ק:

דיני נפשות דמו ודם זרעיותיו וכו' שכן מצינו בקין וכו'. שמעתי מקשים ממשנתנו על מ"ש בספר לב אריה פרשת תצא משם גאון אחד מהר"ר משה ז"ל בהא דכתיב קול דמי אחיך צועקים ואמרו רז"ל דמו ודם זרעיותיו דהא אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף ומה זו צעקה של זרעיותיו הא יכולים לצאת ע"י אחר ותירץ דאם היה קין צדיק לא היו צועקים דהיו יכולים לצאת ע"י זרעו אבל קין היה רשע והבל צדיק לכך צעקו דהיו רוצים לצאת מהבל הצדיק ולא מקין שהוא רשע עכ"ד וקשה דהתינח כשקין הרג הבל אבל לומר זה על כל אדם ולומר שכן מצינו בקין לא א"ש. ויש לישב קצת דמעין דוגמא יצעקו הנפשות שהיה נח להם לצאת מאדם זה לפי שרש נפשם וכיוצא ועתה שנהרג יש להם צער ודוק והארך. ובספר פענח רזא פרשת בראשית כתב בקיצור כמ"ש הרב הנזכר ע"ש: